סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הלכה כרבי יוסי; "תניא נמי הכי"

מועד קטן כו ע"א


תנו רבנן: תחילת קריעה טפח, ותוספת שלש אצבעות, דברי רבי מאיר. 
רבי יהודה אומר: תחילת קריעה שלש אצבעות, ותוספת כל שהו. 
אמר עולא: הלכה כרבי מאיר בקריעה, והלכה כרבי יהודה בתוספת. 
תניא נמי הכי, רבי יוסי אומר: תחילת קריעה טפח ותוספת כל שהו.

השאלה היא כמה יש לקרוע בבגד על אבלות ראשונה [="תחילת קריעה"] וכמה יש להוסיף ולקרוע בבגד [="תוספת"] כשהתחייב באבלות נוספת.

1.
עולא פסק בעניין אחד - תחילת קריעה - כרבי מאיר, ובעניין שני - תוספת - הוא פסק כרבי יהודה. משמע מכך, שאין קשר הכרחי בין שני הדינים שבכל דעה. כלומר, רבי מאיר אומר שתחילת קריעה היא טפח, אבל אין דין זה "מחייב" את הדין השני של רבי מאיר שקריעת התוספת היא 3 אצבעות. וכן לגבי רבי יהודה.

2.
הגמרא מביאה הוכחה מברייתא שבא מובאת דעת רבי יוסי בהתאם לפסיקת עולא.

3.
וקשה מאד מדוע פסיקת עולא לא הובאה אחרי הברייתא, ועולא היה פוסק בפשטות "הלכה כרבי יוסי"!

4.
תוספות מסכת מועד קטן דף כו עמוד ב:

תניא נמי הכי - רבי יוסי סובר כן ורבי יוסי הלכה כמותו לגבי דרבי מאיר ורבי יהודה בפרק מי שהוציאוהו (עירובין ד' מו:)
ועוד דה"ל מכריע.

בפשטות הוכחת הגמרא היא מעצם העובדה שהדין נאמר בברייתא. בדרך כלל הביטוי "תניא נמי הכי" פותח הוכחה/סיוע מברייתא לדברי אמורא, ובסוגייתנו מדובר בהוכחה ובסיוע לפסק דינו של עולא.

אולם נראה מתוס', שהוכחת הגמרא היא מכך שהתנא רבי יוסי סובר כך והלכה כמותו, ואין ההוכחה מעצם הדין שבברייתא. מדוע? מפני שהברייתא מביאה דיעה שלישית נוספת לשתי הדיעות בברייתא הראשונה בסוגיה, ומניין שכך הלכה. לכן מדגיש תוס' שהלכה כאותה ברייתא מפני שמובאת בה דעתו של רבי יוסי, והכלל הוא שהלכה כרבי יוסי. ומוסיף תוס', שהלכה כרבי יוסי גם נגד רבי יהודה וגם נגד רבי מאיר יחדיו ["יחיד ורבים"], ולא רק כנגד כל אחד מהם בנפרד.

4.1

ומוסיף תוס': "ועוד דה"ל [=דהוה ליה] מכריע". כנראה שתוס' רוצה לומר שגם אם נאמר שהכלל הוא שהלכה כרבי יוסי רק כשהוא חולק על רבי יהודה בנפרד או על רבי מאיר בנפרד אבל לא נגד שניהם, הרי שיש הסבר נוסף מדוע הלכה כרבי יוסי. הכלל הוא "הלכה כמכריע", כלומר, הלכה כאותו חכם שפוסק בדרך ה"אמצע", פוסק בעניין אחד כחכם מסויים ובעניין אחר כחכם אחר [כשבהכרח אין סתירה בין השניים - ראה לעיל בסעיף 1]. וכך רבי יוסי פוסק בברייתא גם כרבי מאיר וגם כרבי יהודה - ולכן הלכה כמותו.

5.

חידושי הריטב"א מסכת מועד קטן דף כו עמוד ב:

אמר עולא הלכה כר"מ בקריעה והלכה כר' יהודה בתוספת תניא נמי הכי ר' יוסי אומר וכו'. פירוש תניא דמסייעא לפסקא דעולא, דהא ר' יוסי דנמוקו עמו סובר כן וראוי לפסוק הלכה כמותו, אף על גב דכי מעיינת בה פליג על ר"מ ור' יהודה, וכן פירשו בתוספות.

משמע ממנו כהסבר הראשון של תוס'. הוא מדגיש את העניין שהלכה כרבי יוסי גם כשחולק על רבי יהודה ועל רבי מאיר יחד.

6.
רי"ף מסכת מועד קטן דף טז עמוד א:

תניא ר' יוסי אומר תחלת קריעה טפח ומוסיף כל שהוא והלכתא כוותיה:

אולי כוונתו שהלכה כברייתא שהביאה את דברי רבי יוסי, והלכה כמותה לא בגלל שהלכה כרבי יוסי אלא בגלל שכך פסקה ברייתא שלא הביאה את המחלוקת בברייתא שפתחה את סוגייתנו.
לפי זה אולי אפשר לומר שהברייתא הובאה על ידי עולא עצמו כדי להסביר מדוע הוא פסק כפי שפסק - כי כך מצא בברייתא.
לפי זה מובן מדוע הגמרא נקטה בלשון "תניא נמי הכי", ולא נקטה בלשון "אמר עולא הלכה כרבי יוסי - ראה לעיל סעיף 3.

7.

רמב"ם הלכות אבל פרק ח הלכה י:

מי שמת לו מת וקרע עליו ואחר כך מת לו מת אחר, אם בתוך שבעה קורע קרע אחר ואם לאחר שבעה מוסיף על הקרע הראשון כל שהוא, מת לו מת שלישי אחר שבעה של שני מוסיף כל שהוא וכן מוסיף והולך עד טבורו, הגיע לטבורו מרחיק שלש אצבעות וקורע, נתמלא מלפניו מחזירו לאחוריו, נתמלא מלמעלה הופכו למטה, אמרו לו מת אביו וקרע ואחר שבעה מת בנו והוסיף, מתאחה התחתון ולא העליון כמו שיתבאר, אמרו לו מת בנו וקרע ואחר שבעה מת אביו אינו מוסיף אלא קורע קרע אחר שאין אביו ואמו בתוספת.

כסף משנה הלכות אבל פרק ח הלכה י:

ותניא ר' יוסי אומר תחלת קריעה טפח תוספת כל שהוא איפסיקא הלכתא בגמרא כוותיה
וכתב הטור דהא דתוך שבעה קורע קרע אחר היינו שבאותו קרע מוסיף וקורע עוד טפח או מרחיק שלש אצבעות וקורע טפח:

משמע ממנו שעולא פסק כברייתא זו וכהסברנו לעיל בסעיף 6.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר