הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר; תנא "בשם" תנא אחר

מועד קטן כד ע"א-ע"ב

רבי אליעזר אומר משחרב בית המקדש עצרת כשבת וכו'. אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל. ואיכא דמתני להא דרב גידל בר מנשיא אהא: כל שלשים יום תינוק יוצא בחיק, ונקבר באשה אחת ושני אנשים, אבל לא באיש אחד ושתי נשים. אבא שאול אומר: אף באיש אחד ושתי נשים. ואין עומדין עליו בשורה, ואין אומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים. 
בן שלשים יוצא בדלוסקמא. 
רבי יהודה אומר: לא דלוסקמא הניטלת בכתף, אלא הניטלת באגפיים. 
ועומדין עליו בשורה, ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים. בן שנים עשר חדש - יוצא במטה. רבי עקיבא אומר: הוא בן שנה ואבריו כבן שתים, הוא בן שתים ואבריו כבן שנה - יוצא במטה. רבי שמעון בן אלעזר אומר: היוצא במטה - רבים מצהיבין עליו, אינו יוצא במטה - אין רבים מצהיבין עליו. רבי אלעזר בן עזריה אומר: ניכר לרבים - רבים מתעסקים עמו, אינו ניכר לרבים - אין רבים מתעסקים עמו. 
ומה הן בהספד? 
רבי מאיר בשם רבי ישמעאל אומר: עניים - בני שלש, עשירים - בני חמש. 
רבי יהודה אומר משמו: עניים - בני חמש, עשירים בני שש. ובני זקנים כבני עניים. 
אמר רב גידל בר מנשיא אמר רב: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי ישמעאל. 

1.
מודגש שתנאים אומרים בשם תנאים אחרים - "רבי מאיר בשם רבי ישמעאל" ו"רבי יהודה בשם רבי ישמעאל".
וכן "רבי יהודה שאמר משום רבי ישמעאל".

2.
רב גידל בשם "רב" [אמר רב גידל בר מנשיא אמר רב] פסק כרבי יהודה. מדוע הוא היה צריך לפסוק כמותו הרי כלל בידינו שבמחלוקת בין רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה!

3.
ראה דיון על כך "מתיבתא", הערה כד:

3.1
יתכן שהכלל, שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר תקף רק כשנחלקו בסברת עצמם ["אליבא דנפשייהו"] וכאן הם נחלקו בדעת רבי ישמעאל - או שנחלקו כיצד להבינו, או שנחלקו על עצם העובדה מה באמת הוא אמר.

ולכן רב גידל בשם רב נצרך לפסוק במפורש כרבי יהודה באופן ספציפי.

3.2
הסבר נוסף: יתכן ש"רב" עצמו לא קיבל על עצמו את הכלל שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר [וכך משמע במסכת עירובין דף מו ובדף מז].

4.
מדוע הגמרא חוזרת "רבי יהודה בשם רבי ישמעאל" הרי כבר נקבע שאמר בשמו, אלא שלא נעלה בדעתנו שרבי יהודה אמר בשמו של רבי מאיר! ראה שם ב"מתיבתא".