הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
אביי ורבא הלכה כרבא
מועד קטן כג ע"א
תנו רבנן: כל שלשים יום לגיהוץ, אחד כלים חדשים ואחד כלים ישנים יוצאין מתוך המכבש.
רבי אומר: לא אסרו אלא כלים חדשים בלבד.
רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: לא אסרו אלא כלים חדשים לבנים בלבד.
אביי נפיק בגרדא דסרבלא, כרבי.
רבא נפיק בחימוצתא רומיתא סומקתא חדתי, כרבי אלעזר ברבי שמעון.
1.
לא ברור שאביי עצמו אמר שעשה כ"רבי" וכן לא ברור שרב עצמו אמר שעשה כרבי אלעזר ברבי שמעון.
יתכן שתוספת זו נאמרה על ידי "עורך הגמרא" - ראה בהמשך.
2.
רבינו חננאל מסכת מועד קטן דף כג עמוד א:
וקיי"ל כרבא ואליבא דר' אלעזר בר' שמעון:
הוא פוסק כרבא, כנראה בהתאם הכלל, שבדרך כלל הלכה כרבא נגד אביי.
3.
תוספות מסכת מועד קטן דף כג עמוד א:
רבא נפיק כו' - ופי' בתוספות דאביי ורבא הלכה כרבא
וא"כ מותר ללבוש כלים מגוהצין צבועין אפילו חדשים או ישנים אפילו לבנים
וכן פסק ר"ח.
התוס' מסביר ופוסק כמו רבנו חננאל לעיל בסעיף 2. וכן ברשב"א.
4.
רמב"ם הלכות אבל פרק ה הלכה ג:
ומנין שהאבל אסור לכבס בגדיו ולרחוץ גופו ולסוך, שנאמר התאבלי נא ולבשי בגדי אבל ואל תסוכי שמן, ורחיצה בכלל סיכה שהרחיצה קודמת לסיכה שנאמר ורחצת וסכת, וכשם שאבל אסור בכיבוס בגדים כך אסור ללבוש כלים לבנים ב חדשים ומגוהצין.
כסף משנה הלכות אבל פרק ה הלכה ג:
ומה שכתב וכשם שאבל אסור בכיבוס בגדים כו'. בפ' ואלו מגלחין פלוגתא דתנאי
ומשמע בגמרא דהלכתא כר"א בן שמעון דאמר הכי:
ה"כסף משנה" לא מדגיש כדברי רבנו חננאל וכדברי תוס', אבל כמותם משמע גם מדבריו בגלל לשונו "ומשמע בגמרא דהלכתא...".
5.
חידושי הריטב"א מסכת מועד קטן דף כג עמוד א:
ולענין פסק הלכה קי"ל הלכה כר"ש בר' אלעזר שהוא מקל ורבא סבר לה כותיה,
משמע מדבריו שהלכה כרבי שמעון בן אלעזר מפני שדעתו בברייתא היא המקילה ביותר, וכנראה על פי הכלל שהלכה באבל כמיקל. ואת ההוכחה מרבא הוא מביא כנימוק נוסף.
6.
ונראה לחדש: יש מי שסובר, שהכלל שהלכה כרבא נגד אביי תקף רק כשאביי ורבא נחלקו בסברת עצמם ["אליבא דנפשייהו"] ולא כשהם חלוקים כמי לפסוק במחלוקת תנאים - כבסוגייתנו, או כשהם נחלקו בהסבר דברי חכם אחר.
ראה להלן:
6.1
יד מלאכי כללי התלמוד כלל קנט:
הלכה כרבא לגבי אביי, אמרינן בין היכא דאיפליגו אליבא דנפשייהו ובין היכא דאיפליגו אליבא דאחרינא, כן נלע"ד שיש ללמוד מדברי הרי"ף הרא"ש והרמב"ם שהבאתי למעלה
דאף היכא דפליגי בפסק הלכה אליבא דתנאי הלכה כרבא ...
סוף דבריו מתאימים לענייננו בסעיף 6.
ובהמשך דבריו מביא דעה חולקת.
7.
לפי הנ"ל יתכן שלזה מתכוון הריטב"א בשני הסבריו. בהסבר הראשון הוא לא משתמש בכלל שהלכה כרבא נגד אביי מפני שהוא סובר שכלל זה לא שייך כשהם חלוקים כמי לפסוק במחלוקת תנאים. ובהסבר השני הוא כן מסכים לכך, שהכלל שהלכה כרבא נגד אביי תקף גם כשרבא ואביי חלוקים כמי לפסוק במחלוקת תנאים.
8.
לפי ההסברים לעיל בסעיפים 6-7 ניתן אולי להוסיף. לפי ההסבר הראשון בריטב"א יתכן שמי שהוסיף בגמרא את "כרבי" או את "כרבי שמעון בן אלעזר" היו אביי ורבא עצמם, ורבא פסק במפורש כרבי שמעון בן אלעזר בגלל שהוא המיקל יותר, והלכה כמותו בדיני אבלות.
8.1
ולפי ההסבר בתוס' וברבנו חננאל ובריטב"א בהסבר השני הלכה כרבי שמעון בן אלעזר בגלל שרבא פסק כמותו [בלי קשר מהו הנימוק של רבא עצמו שכך פסק!] ומי שאמר את הביטויים בגמרא - "כרבי" ו"כרבי שמעון בן אלעזר" - היה "עורך הגמרא" או הסבוראים.
