הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
תנא קמא ורבי שמעון בן אלעזר - כמי הלכה
מועד קטן כב ע"ב
על כל המתים כולן, אפילו לבוש עשרה חלוקין - אינו קורע אלא עליון. על אביו ועל אמו - קורע את כולן, ואפיקרסותו אינה מעכבת, אחד האיש ואחד אשה.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: האשה קורעת את התחתון, ומחזירתו לאחוריה, וחוזרת וקורעת את העליון
1.
בפשטות יש מחלוקת בברייתא בין תנא קמא ורבי שמעון בן אלעזר.
2.
תוספות מסכת מועד קטן דף כב עמוד ב:
אחד האיש ואחד האשה - ובתוס' הרב פוסק כר"ש בן אלעזר דהלכה כדברי המיקל
נראה שיש לפסוק כרבי שמעון בן אלעזר כיוון שדעתו יותר מקילה על אשה שקורעת על מת - "מחזירתו לאחוריה", ועל פי הכלל של "הלכה כמיקל בעירוב".
3.
ולא ידענא מאי קאמר דלקמן (מועד קטן דף כו:) אמרינן אבילות לחוד וקריעה לחוד.
טוען תוס', שהכלל הנ"ל לא תקף בדין קריעה אלא רק בדינים שחלים על מי שיושב כבר שבעה.
4.
שולחן ערוך יורה דעה הלכות קריעה סימן שמ סעיף יא:
אחד האיש ואחד האשה שוים לענין קריעה, כב לב] אלא שהאשה קורעת התחתון ומחזירתו לאחריה, וחוזרת וקורעת העליון.
השולחן ערוך פוסק כרבי שמעון בן אלעזר.
ועל כן נשארת שאלת תוס'.
5.
ראה עוד הסברים ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קיח:
5.1
יש גירסא בברייתא: "אחד האיש ואחד אשה, דברי רבי שמעון בן אלעזר שרבי שמעון בן אלעזר אומר: האשה קורעת את התחתון..."
לפי זה אין כלל מחלוקת בברייתא וכולה היא שיטת רבי שמעון בן אלעזר.
5.2
[הגר"א]: "... והב"י כתב אפשר שסובר הטור דרשב"א מפרש דברי ת"ק הוא ולא חולק."
כלומר, כמו הסעיף הקודם - 5.1 - אבל ללא שינוי גירסא. ולפי זה הביטוי "רבי... אומר..." לא בהכרח שבא לחלוק כבדרך כלל.
5.3
[הגר"א]: "... יש לפסוק כרשב"א משום דבדברי סופרים הלכה כדברי המיקל זה אינו רק בשוין אבל לא ביחיד נגד רבים."
הוא לא מזכיר את הכלל של "הלכה כמיקל באבל" אלא מביא את הכלל הכללי יותר שיש להקל באופן כללי בהלכה שהיא מ"דברי סופרים" - דרבנן. וזאת הוא דוחה, כיוון שכלל זה תקף רק בין שתי דעות יחיד ואילו כאן "תנא קמא" נחשב כרבים נגד רשב"א, ולכן הלכה צריכה להיות דווקא כ"תנא קמא".
וקצת קשה, הרי מחלוקת איננה ספק [ואולי כן] ומה שייך לומר כאן להקל בדברי סופרים!
וראה גם ב"ילקוט ביאורים", שם, בהערה כב.
