סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

בת פלוני לפלוני

מועד קטן יח ע"ב

 
"אמר שמואל: מותר לארס אשה בחולו של מועד, שמא יקדמנו אחר. ...
ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר? והאמר רב יהודה אמר שמואל: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני! - אלא: שמא יקדמנו אחר ברחמים. כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר: תזדמן לי פלניתא. - אמר ליה: לא תיבעי רחמי הכי. אי חזיא לך - לא אזלא מינך, ואי לא - כפרת בה'. בתר הכי שמעיה דקאמר: או איהו לימות מקמה או איהי תמות מקמיה. אמר ליה: לאו אמינא לך לא תיבעי עלה דמילתא?".


הקשה תוספות: "תימה לי אמאי לא משני הא בזוג שני הא בזוג ראשון כדמשני פרק שני דסנהדרין (דף כב.) ובפרק קמא דסוטה (דף ב. ושם)". התוספות לא תירץ קושיה זו לא כאן ולא במסכת סוטה שם.

מהם זווג ראשון וזווג שני? פירש הבאר שבע מסכת סוטה דף ב ע"א: "(הג"ה. הא דאמרינן הא בזווג ראשון הא בזווג שני כו'. ראיתי בו פירושים רבים שונים ולא ישרו בעיני ולכך לא כתבתים, והמחוור שבעיני הוא דעת חכמי האמת כי קודם יצירת הולד יכריזו הזווג המתייחס אל נפשו והוא הזווג הראשון, אך אחרי בואו לעולם והגיע עת נשוא ידינוהו כפי מעשיו, ואם זכה יטלנה ואם לאו יעבירוה ממנו ותנתן לאחר הטוב ממנו, והוא זווג שני לפי מעשיו. ע"כ הג"ה)".
ומתבארים בזה דברי הגמרא במסכת סנהדרין דף קז ע"א: " דרש רבא: מאי דכתיב: (תהלים לח, יח) כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד - ראויה היתה בת שבע בת אליעם לדוד מששת ימי בראשית, אלא שבאה אליו במכאוב. וכן תנא דבי רבי ישמעאל: ראויה היתה לדוד בת שבע בת אליעם, אלא שאכלה פגה", וגם דברי הזוהר פרשת משפטים דף קז ע"א: "(שמואל ב' טז) וינחם דוד את בת שבע אשתו, סהדותא דאשתו היא ודאי אשתו ובת זוגו הות דאזדמנת לגביה מיומא דאתברי עלמא". אוריה נשא ראשון את בת שבע ודוד נשאה שני, אולם נישואי דוד הם הנחשבים לזווג הראשון כי היתה מזומנת לו מיום שנברא העולם.

על פי דברים אלו מתורצת קושיית תוספות, שגם תירוץ סוגייתנו "שמא יקדמנו אחר ברחמים" משמעותו כתירוץ "הא - בזווג ראשון, הא - בזווג שני". מעיקר הדין ראוי וצפוי הזווג המתייחס אל נפשו, והוא הזווג הראשון. אבל יתכן שיקדמנו אחר ברחמים, והוא הנקרא זווג שני.

אמנם אחר הדיוק יש לומר שקושיית התוספות מעיקרא ליתא, שכך אמרו במסכתות סוטה דף ב ע"א; וסנהדרין דף כב ע"א:
"אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: קשה לזווגם כקריעת ים סוף, שנאמר: (תהלים סח, ז) אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת (אל תיקרי מוציא אסירים אלא כמוציא אסירים, אל תיקרי בכושרות - אלא בכי ושירות). איני? והאמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני! - לא קשיא; הא - בזווג ראשון, הא - בזווג שני".
הגמרא לא הקשתה מדברי שמואל לדברי שמואל כבמועד קטן, אלא מדברי רבי יוחנן לדברי רב. רבי יוחנן אמר: "קשה לזווגם כקריעת ים סוף", ופירש רש"י בסוטה: "כקריעת ים סוף - שנשתנו סדרי בראשית". על כך שאלו שאדרבה, סדרי בראשית הם שדוקא בת פלוני תיועד לפלוני, כהכרזת בת הקול עוד לפני יצירת הולד! ותירצו כדלעיל, שזיווג ראשון הוא מששת ימי בראשית, אך על ידי מאמץ וקושי רב כקריעת ים סוף ניתן להגיע לידי זיווג שני, שלא כעיקר הדין.
ואילו במועד קטן הקשתה הגמרא "ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר?". הקושיה היא דוקא מדברי שמואל על דברי עצמו, הכיצד כלל יתכן שיקדמנו אחר, והרי בעצמו אמר "בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני". רב אמר: "ארבעים יום קודם יצירת הולד" כלומר רק בגזירה דמעיקרא הניתנת לשינוי. ואילו שמואל אמר: "בכל יום ויום" – תמיד ללא שום שינוי! וכן פירש רש"י כת"י: "בת קול יוצאת ואומרת. בישיבה של מעלה אלמא דאין אדם יכול לקדמן לה דבת קול אינה בטילה".
ועל קושיה שונה זו גם התירוץ שונה: "שמא יקדמנו אחר ברחמים. כי הא דרבא...", ופירש הנדפס המיוחס לרש"י: "ולהכי מארס במועד, שלא יקדמנו אחר ברחמים שתמות היא", כלומר שאכן לדעת שמואל לא ניתן כלל לשנות את הגזירה דמעיקרא, ולא יכול לבוא איש אחר לישאנה. והקדמת האירוסין נחוצה רק שמא יקדמנו אחר ברחמים וימיתנה. ומה שפירש רש"י כת"י: "שמא יקדמנה אחר. וישאנה", כך כתב רק בהוה אמינא.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר