טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת – מודד קיפודי

"תחכמני - אמר רב: אמר לו הקדוש ברוך הוא, הואיל והשפלת עצמך תהא כמוני, שאני גוזר גזרה ואתה מבטלה. ראש השלישים - תהא ראש לשלשת אבות. הוא עדינו העצני - כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ" (מועד קטן, טז ע"ב).

פירוש: "תחכמני" אמר רב: אמר לו הקדוש ברוך הוא (לדוד): הואיל והשפלת עצמך תהא כמוני, "תחכמוני" תה(א) כמוני, בחילוף האותיות הגרוניות ח' וה'. וכיצד זה שאני גוזר גזרה, ואתה בצדקתך מבטלה. "ראש השלישים" תהא ראש לשלשת אבות, שדוד נמנה בתפילה כראש לאבות. "הוא עדינו העצני" מרמז: כשהוא יושב ועוסק בתורה היה מעדן ("עדינו") עצמו כתולעת זו שהיא רכה, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ ("העצני") ומתחזק. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי:  "תולעת"         שם באנגלית: Worm       שם מדעי: Vermes            

שם נרדף במקורות: תולעת 


הנושא המרכזי: מה משמעות הביטוי "מעדן עצמו כתולעת"


הקדמונים כללו בשם "תולעת" יצורים רבים מקבוצות מיון שונות. בשם זה נכללו בעלי חיים מאורכים, רכים וחסרי רגליים ובעלי חיים בעלי צורה לא אחידה. למשל, כנימת השני נקראת תולעת ("תולעת שני") וכך גם הזחל שכרסם את הקיקיון שהצל על יונה הנביא והביא להתייבשותו: "וימן האלקים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש" (יונה, ד ז'). השם תולעת (skolex) ביוונית כלל את השילשול, זחלי חרקים, רימות ועוד. אפילו לינאוס (1757) חלוץ הסיסטמטיקה המודרנית כלל בשם vermes מערכות שונות של תולעים, רכיכות ועוד. גם היום העוסקים בכשרות מאכלים מכנים בטעות את זחלי החרקים הנמצאים במזון בשם "תולעים".

בגמרא בברכות (כד ע"ב) נאמר: "... היה עומד בתפלה ובקש להתעטש מרחיק לאחריו ארבע אמות ומתעטש, וממתין עד שיכלה הרוח, וחוזר ומתפלל; ואומר: רבונו של עולם, יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים, גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו בחיינו, ובאחריתנו רמה ותולעה; ומתחיל ממקום שפסק". הרימה והתולעת בפנייה זו לקב"ה מסמלות את שפלות האדם. אנו מוצאים את השימוש בסמל זה כבר במקרא למשל בדברי דוד המלך תהילים (כב ז'): "וְאָנכִי תוֹלַעַת וְלא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם". כתב הרד"ק: "ואנכי תולעת. אני נבזה בעיני הגוים כמו התולעת. ולא איש, ואינני איש בעיניהם. אלא חרפת אדם ובזוי עם, אנו בגלות". בישעיהו (מא י"ד) נאמר: "אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקב מְתֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם ה' וְגאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל". מפרש רש"י: "תולעת יעקב - משפחת יעקב החלשה כתולעת שאין לה גבורה אלא בפיה, תולעת וירמונ"א בלע"ז".

הלעז וירמונ"א מזכיר לנו את השם Worm של התולעים. הרד"ק מפרש: "אל תיראי תולעת יעקב - לפי שהם חלשים בגלות כתולעת. ובילמדנו למה נמשלו ישראל לתולעת? לומר לך מה תולעת זו אינה מכה את הארזים אלא בפה והיא רכה ומכה את הקשה, כך ישראל כל כחם בתפלה ומכים רשעי העולם שהם חזקים כארזים ונמשלים בהם שנאמר ארז בלבנון". הרד"ק מתייחס לזחלי חפושיות מסויימות המתפתחות תוך כדי נבירה בגזעי עצים. ייתכן ותולעת מסוג זה היא שעליה נאמר בספר יונה (ד ז'): "וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת וַתַּךְ אֶת־הַקּיקיון וַיִּיבָשׁ". מפרש "מצודת דוד": "ותך - התולעת חתכה ופסקה את הקיקיון ממקום יניקתו ולא בא לו עוד רטיבות הארץ ולכן נתייבש מחום השמש". המלבי"ם פירש: "ותך את הקיקיון שחתכתו למטה בשרשו ועי"כ נתיבש". תאוריהם מזכירים את הנזקים שגורמות ברקניות (תמונה 1) ויקרוניות.

את הפועל "מעדן" מפרש רש"י בסוגייתנו: "מעדן עצמו - כופף עצמו ידיו ורגליו ביחד, ויושב לארץ". השאלה היא מהו המודל שראה רש"י לנגד עיניו כשתיאר את התנהגותו של דוד(1). בדרך כלל ה"תולעים" מסוגלות להתכופף עד לתנוחה שבה שני קצוות הגוף צמודים זה לזה אך אחת הדוגמאות המתרחשת באופן טבעי היא בתנועת הזחלים ממשפחת המודדים (Geometer Moths) (תמונה 2). שמה של משפחת פרפרים זו נובע מצורת התנועה של הזחל. הזחל מתקדם כפי שבני אדם מודדים עם האגודל והאצבע. הוא מקרב את הרגלים האחוריות לחזה כשבטנו מתרוממת בצורת קשת, אחר כך הוא מרים את חלק גופו הקדמי, מקדם אותו ומורידו כך שרגלי החזה נוגעות שוב במצע. ראו כאן קטע וידאו המתאר את תנועת אחד ממיני המודדים.

בספר שמואל ב' (כג ח') התיייחס רש"י לתכונה נוספת של ה"תולעים": "עדינו העצני - כשעוסק בתורה כורך ומקשר עצמו כתולעת כמו מעדנות כימה (איוב ל"ח ל"א) וכשיוצא למלחמה היה קשה כעץ והורג שמונה מאות חלל במלחמה אחת". הערוך (ערך "עדן") פירש: "עדינו העצני בשעה שעוסק בתורה מעדן עצמו כתולעת. פי' כשהיה מתעסק בתורה עדן עצמו עד שמתרכך בשרו כתולעת שתהא דעתו מיושבת עליו וכו'".
 

תמונה 1. ברקנית האשל		תמונה 2. מודד קיפודי - זחל

 (1) על פי רוב המפרשים הדברים מתייחסים לדוד.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.