חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

מועד קטן יב-יח

1. באיזה עניין נזכר?

א. (בפרפרזה) "המעמד מחייב"?
ב. "טוט"?
ג. מסקנה הלכתית שהוסקה בגין... צירוף מקרים?
 

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. לימודים שאינם מוסיפים ידע?
ב. שכמעט קיפח את שוקו מחמת קללה?
ג. שהפקיר פירות של שנה שלמה בגין מעשה שעשה, אע"פ שהיה בהתאם להלכה?
ד. "...שאין לך בית האסורים גדול מזה"– מיהו "זה" ואיזה הוא?
ה. שאמר למכרו "איני מכירך מעולם"?
ו. האישה, שפשטה את הרגל?
 

3. מה המשותף ל:

א. תייר מאנגלייה, משוחרר מכלא רמלה, מנודה שהתירו לו חכמים?
 

4. השלם:

א. "היזק שאינו....... לאו שמיה היזק".
ב. "כל העוסק בתורה......... תורתו.......... עליו מבחוץ".
ג. "הוא עדינו העצני כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כ............ ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כ...".
 

5. שונות:

א. באיזו נסיבה עדיף בן 6 על בן 8...?
ב. הייתכן שעבודה הנעשית דווקא בלילה נחשבת יותר "בפרהסיה" מזו שהייתה נעשית ביום?
ג. איזו מסקנה הגיונית אפשר להסיק מארון מתים שעליו מונחת אבן גדולה?
ד. איזו הלכה מהלכות אבל המוזכרת בענייננו מקוימת כיום על ידי בני תימן בלבד?
ה. היכן בענייננו מצוטט פסוק מהתנ"ך בשינוי קל מהכתוב במהדורות המוכרות לנו?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר:
א. חבריו של מר זוטרא בריה דרב נחמן לא סרו לבקרו בארמונו החדש, ויש אומרים שאף הוא עצמו לא נכנס שמה, היות שבנאים נוכרים בנו אותו (בקבלנות ומחוץ לתחום!) בחול המועד (י"ב. 9 למעלה). באופן הזה מותרת המלאכה, אלא ש"אדם חשוב שאני", דהיינו, המעמד מחייב! יצוין, שהביטוי הזה חוזר ונשנה בשני אירועים אחרים בעמ' ב'.
ב. "טוט אסר וטוט שרי", ט"ז. מתחת לאמצע העמוד (רש"י: "דאותו שופר שנדוהו יכול להתיר לו").
ג. במהלך דיון בשאלה, אם יש לבטל את נידויו של אותו צורבא מדרבנן "דהוו סנו שומעניה", נקלע ר' שמואל בר נחמני לבית המדרש וחיווה את דעתו השלילית. מעצם נוכחותו המקרית והנדירה שם הסיק רבי זירא, שיש לקבל את דעתו, י"ז. באמצע העמוד.

2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "...ר' יהודה אומר עושה לו (=לבור היין) לימודים (=קרשים, נסרים) בשביל שלא יחמיץ", י"ב. בסיפא של המשנה.
ב. לרב אשי, שקצץ בחול המועד עצים מיערו, נשמט הגרזן וכמעט חתך את שוקו מחמת קללתו של אביי את העושים כן, י"ב: בשליש התחתון.
ג. ג. רבי ינאי, שמחמת "דבר האבד" קטף בחול המועד את פירות פרדסו, הפקיר את פירותיו בשנה שלאחר מכן, מאחר שמעשהו גרם לאנשים לדחות את קטיפת הפירות לחול המועד, י"ב: 2 לפני המשנה.
ד. "קטן הנולד במועד מותר לגלח במועד שאין לך בית האסורין גדול מזה" (רש"י: "ממעי אמו שהיה שם ואנוס הוא"), י"ד. 6 למטה.
ה. רבי אמר זאת בהתרסה לבר קפרא, לאחר שהלה פגע בו בדברים בפני רבי שמעון, בנו של רבי, ט"ז. 6 למטה.
ו. "ההיא איתתא דהוות יתבה בשבילא הוות פשטה כרעה... והוה חליף ואזיל צורבא מרבנן ולא איכנעה מקמיה", ט"ז: מעל חצי העמוד.

3. מה המשותף ל:
א. שלושתם מגלחים בחול המועד, י"ג: בראש הפרק.

4. השלם:
א. "היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק", י"ג. 2 לפני המשנה הראשונה.
ב. "כל העוסק בתורה מבפנים תורתו מכרזת עליו מבחוץ", ט"ז: 1 לפני ההתרחבות.
ג. "הוא עדינו העצני כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ", ט"ז: 5 למטה.

5. שונות:
א. כד מטויח בתכולה של שש סאים עדיף על זה המכיל שמונה סאים ואינו מטויח, י"ב. 6 למטה.
ב. הכנסת עצים בלילה לתוך בית מושכת יותר תשומת לב מביום, שכן אז יש להוסיף אנשים וכן להאיר באבוקות רבות יותר, י"ב: 5 למטה.
ג. המדובר בנפטר שמת כשהוא מנודה: "מנודה שמת...ב"ד שולחין ומניחין אבן גדולה על ארונו", ט"ו. 3 למעלה.
ד. אחינו התימנים מתעטפים כל ימי השבעה בטלית על ראשם, בהתאם לדברי הגמרא: "אבל חייב בעטיפת הראש", ט"ו. 8 למעלה.
ה. "ומנלן דמפקרינן נכסיה דכתיב וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת (בעזרא י,ח – "כעצת") השרים והזקנים יחרם כל רכושו וכו'", ט"ז. בשליש העליון.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]