סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"במתניתא תנא"; "לימא מסייע"

מועד קטן ז ע"א


ומקרין את הפירצה במועד.
כיצד מקרין?
רב יוסף אמר: בהוצא ודפנא.
במתניתא תנא: צר בצרור ואינו טח בטיט.
אמר רב חסדא: לא שנו אלא כותל הגינה, אבל כותל החצר - בונה כדרכו.
לימא מסייע ליה: כותל הגוחה לרשות הרבים - סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה.
התם כדקתני טעמא: מפני הסכנה.
ואיכא דאמרי, תא שמע: כותל הגוחה לרשות הרבים - סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה. מפני הסכנה - אין, שלא מפני הסכנה - לא.
לימא תיהוי תיובתיה דרב חסדא! -
אמר לך רב חסדא: התם - סותר ובונה, הכא - בונה ולא סותר. -
התם נמי ליסתור ולא ליבני! - אם כן מימנע ולא סותר.
אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: ובשביעית בונה כדרכו. דהיכא? אילימא דחצר - צריכא למימר? אלא לאו - דגינה, ואף על גב דמיחזי כמאן דעביד נטירותא לפירי - שמע מינה.

מבנה הסוגיה:

1.

ומקרין את הפירצה במועד.
כיצד מקרין?
רב יוסף אמר: בהוצא ודפנא.
במתניתא תנא: צר בצרור ואינו טח בטיט.

רב יוסף מחמיר לעומת הברייתא, ומתיר לתקן גדר בחול המועד רק בעצים דקים.
וקמצת קשה:
א. מדוע דברי רב יוסף מובאים לפני הברייתא.?
ב. האם רב יוסף חולק על הברייתא.

יש עונים שרב יוסף לא הכיר את הברייתא [ואולי תמיד המשמעות של "במתניתא תנא" היא, שמדובר בברייתא שלא היתה לגמרי ידועה לכל האמוראים!]

לפי ההסבר הנ"ל מיושבות שתי השאלות לעיל.

2.

אמר רב חסדא: לא שנו אלא כותל הגינה, אבל כותל החצר - בונה כדרכו.

רב חסדא טוען שבכותל חצר [שעלול להיגרם נזק גדול יותר לבעל הבית] אין מיגבלה בבניית כותל בחול המועד.

3.

לימא מסייע ליה: כותל הגוחה לרשות הרבים - סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה.

התם כדקתני טעמא: מפני הסכנה.

נסיון הוכחה ["לימא מסייע..."] לרב חסדא ודחיית ההוכחה.

4.
מסורת שונה של מהלך הסוגיה:

ואיכא דאמרי, תא שמע: כותל הגוחה לרשות הרבים - סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה. מפני הסכנה - אין, שלא מפני הסכנה - לא.
לימא תיהוי תיובתיה דרב חסדא! -
אמר לך רב חסדא: התם - סותר ובונה, הכא - בונה ולא סותר. -
התם נמי ליסתור ולא ליבני! - אם כן מימנע ולא סותר.

נסיון קושיה ["לימא תיהוי תיובתיה..."] על רב חסדא ויישוב הקושיה.

4.1

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: ובשביעית בונה כדרכו. דהיכא? אילימא דחצר - צריכא למימר? אלא לאו - דגינה, ואף על גב דמיחזי כמאן דעביד נטירותא לפירי - שמע מינה.

רב אשי מדייק ממשנתנו שהיא עוסקת דווקא בגינה ולא בחצר - לעניין שביעית.
וממילא מתאים לשיטת רב חסדא שאמר שמשנתנו עוסקת בגינה ולא בחצר - לעניין חול המועד!

5.

רמב"ם הלכות יום טוב פרק ח הלכה ו:

כותל גנה שנפל בונהו מעשה הדיוט או גודר אותו ב בקנים וגומא וכיוצא בהן,
וכן אם עשה מעקה לגג בונה אותו מעשה הדיוט,
ג
אבל כותל חצר שנפל בונהו כדרכו, ואם היה גוהה סותרו מפני הסכנה ובונהו ד כדרכו.

הרמב"ם פוסק כרב יוסף [ולא כברייתא], וכן הוא פוסק כרב חסדא שמשנתנו עוסקת בכותל של גינה אבל בכותל של חצר מתקן כדרכו.

5.1

כנראה שהרמב"ם פוסק כרב יוסף בגלל שדבריו הובאו בגמרא לפני הברייתא [ראה בסעיף 1 לעיל]. אומנם בדרך כלל - במקרים דומים של שני הסברים - פוסקים כהסבר האחרון [כי הגיוני שכך "עורך הגמרא" ערך את הסוגיה], אבל כאן הרי "רב יוסף" הוא בתראי ודבריו הובאו באופן "חריג" - לפני הברייתא - ללמדנו שהלכה כמותו.
כל הדברים הנ"ל מבוססים על ההנחה שיש מחלוקת בין רב יוסף והברייתא, אבל באמת ניתן לומר שרב יוסף עצמו הא זה שהביא את הברייתא כדי להביא דוגמא נוספת. ואולי, לפי זה, ניתן לומר שתמיד בש"ס זו תהיה המשמעות של הביטוי "במתניתא תנא" - דהיינו, שאמורא מביא את הברייתא כמקור והוכחה לשיטתו [ויש לבדוק].

5.2

הרמב"ם פוסק כרב חסדא, כנראה, בגלל ההוכחה של רב אשי.

5.3
ואולי שני הניסיונות של הגמרא - "לימא מסייע..." ו"לימא תיוהי תיובתיה" באים ללמדנו שאין הוכחה לרב חסדא אבל גם אין עליו קושיה ודבריו עומדים בפני עצמם - מכח סברא, ומקבלים סיוע מדיוקו של רב אשי.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר