סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

מייתי אסא דרא, ושיכרא דדפנא – ער אציל

 

"מרכיבין דקלים כל היום וכו'. היכי עבדי? אמר רב יהודה: מייתי אסא דרא, ושיכרא דדפנא, וקימחא דשערי דרמי במנא דלא חלפי עליה ארבעין יומין, ומרתחי להו ושדו להו לדיקלא בליביה. וכל דקאי בארבע אמות דידיה, אי לא עבדי ליה הכי צאוי לאלתר. רב אחא בריה דרבא אמר: מנחי כופרא דיכרא לנוקבתא" (פסחים, נו ע"א).

פירוש: שנינו שהיו מַרְכִּיבִין דְּקָלִים ביום ארבעה עשר בניסן כָּל הַיּוֹם. ושואלים: הֵיכִי עָבְדִי [כיצד עושים] הרכבה כזו? אָמַר ר' יְהוּדָה: מַיְיתִי אָסָא דָּרָא וְשִׁיכְרָא דְּדַפְנָא וְקִימְחָא דְּשַׂעֲרֵי דְּרָמֵי בְּמָנָא דְּלָא חָלְפֵי עֲלֵיהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין [מביאים הדס לח ושיכר של דפנה, וקמח שעורים המונח בכלי שלא עברו עליו משעת טחינתו ארבעים יום], וּמַרְתְּחֵי לְהוּ, וְשָׁדוּ לְהוּ לְדִיקְלָא בְּלִיבֵּיהּ [ומרתיחים אותם, ומכניסים אותם לדקל לתוך ליבתו], וְכָל עץ דְּקָאֵי [שעומד] בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דִּידֵיהּ [שלו], אִי [אם] לֹא עָבְדִי לֵיהּ הָכִי [עושים לו גם כן כך], צָאוֵי לְאַלְתַּר [מתיבש מיד]. משום שהעץ שטיפלו בו באופן זה גדל במהירות רבה על חשבון האחרים. רַב אַחָא בְּרֵיהּ [בנו] של רָבָא אָמַר: מַנְחֵי כּוּפְרָא דִּיכְרָא לְנוּקְבְתָא [מניחים ענף דקל זכר לנקבה] ועל ידי כך דקל הנקיבה עושה פירות (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: ער אציל           שם באנגלית: True Laurel, Sweet Bay          שם מדעי: Laurus nobilis

שם נרדף במקורות: אורן, ערא, עראה, דפנא          שמות בשפות אחרות: ערבית - עַ'אר, רַנְד


הנושא המרכזי: לזיהוי הדפנא


הער האציל מופיע, על פי הערוך ורש"י, בכמה שמות שונים בתלמוד. בגמרא בראש השנה (כג ע"א) הוא נמנה בין העצים המסמלים את פריחת המדבר: "אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הם, שנאמר אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו ... איכא דאמרי: ארונים, ערמונים, אלמוגין. ארונים ערי, ערמונים דולבי, אלמוגין כסיתא"(1). מפרש שם רש"י: "ערי - לויר"ו שם האילן, ואת פריו קורין ביי"ש". הלעז לויר"ו או דומה לו הוא שמו של הער האציל בשפות אירופאיות שונות. בלטינית הוא נקרא Laurus, באנגלית ובספרדית Laurel ובצרפתית Laurier. את הלעז "ביי"ש" מתרגם ד"ר משה קטן(2) גרגירים ובעיקר פירות הדפנה (ער אציל). בדברי הגמרא אנו מוצאים זהות בין ארונים וערי. י. פליקס סבר שארונים הם הער האציל ואילו האורן הירושלמי הוא הנקרא בלשון המקרא וחז"ל "עץ שמן" ("במרביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן").

בפסחים (נו ע"א) אנו פוגשים את הער האציל כאחד ממרכיבי שיקוי ששימש, לשיטת רב יהודה, ל"הרכבת דקלים": "אמר רב יהודה: מייתי אסא דרא, ושיכרא דדפנא, וקימחא דשערי דרמי במנא דלא חלפי עליה ארבעין יומין, ומרתחי להו ושדו להו לדיקלא בליביה"(3). כתב הערוך (ערך "דפן"): "... ושיכרא דדפנא פי' שיכר שעושין מפרי אילן ששמו דפנא ולשון יון קורין ללאורו דפנו וכו'". על פי פירושו השם דפנא המופיע בגמרא הוא בלשון יון. רש"י מפרש גם כאן: "ושיכרא דדפנא - שכר של עץ שקורין לו"ר וגדילין בו פרי שקורין ביי"ש". בגיטין (סט ע"ב) מוזכר הער האציל כתרופה: "... לכירצא - אנפקא דחמרא באטרפא דעראה וכו'"(4). כתב הערוך (ערך "ערי") ביחס לגמרא זו: "ברפואות דפ' מי שאחזו טרפא דערא פי' בלעז לאור"ו". מוסיף רבי בנימין מוספיא במוסף הערוך (ערך "ער"): "האילן זה וה (?) נקרא דפני". רש"י (גיטין, שם) מפרש: "אטרפא דעראה - עלה של עץ ארע שקורין לוריי"ר ופריו קורין ביי"ש". הדפנא או הער שימש, לפי חלק מהמפרשים כחומר בניין לבניית מחיצות: "הכל כמנהג המדינה. הכל לאתויי מאי? לאתויי אתרא דנהיגי בהוצא ודפנא" (בבא בתרא, ד ע"א). כך פירשו הערוך, רבינו גרשום ורש"י. גם כאן כתב רש"י: "ודפנא - ענפי עץ ערמונים שקורין לו"ר ופרי שלו קורין ביי"ש".

על הזהות בין הער האציל והשם היווני דפנא למדנו מדברי הערוך אך קיימים מקורות קדומים יותר (ראו ב"הרחבה". על פי פליקס עמ' 160 הערה 10). בימינו השם העברי והלטיני דפנה מתייחס לצמח שונה הנקרא דפנית צרת עלים (Daphne linearifolia Hart).

השם אורן הוזכר פעם בודדת במקרא בישעיהו (מד י"ג-י"ז) בפסוקים המלגלגים על אלילי העץ: "חרש עצים נטה קו ... לכרת לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל ... חציו שרף במו אש על חציו בשר יאכל ... ושאריתו לאל עשה וכו'". תאור זה עשוי להתאים לער האציל משום שהוא עץ הגדל באקלים גשום ועצתו משמשת לגילוף חפצים והסקה. עצי הארן היו בין העצים ששימשו לשריפת הפרה האדומה: "... ועצים היו מסודרים שם עצי ארזים וארנים וברושים ועצי תאנה חלקה ועושין אותה כמין מגדל ומפתחין בה חלונות וחזיתה מערבה" (פרה, פ"ג מ"ח). מעניין שעל פי פליניוס יש לער האציל מעמד של קדושה ואסור לחלל אותו (ואת ענפי הזית) אפילו לצורך הצתת אש במזבחות ומקדשים. לדבריו הער מביע את התנגדותו לשריפה על ידי השמעת קולות נפץ בעת בעירה. אנו יודעים שמקור קולות נפץ אלו הוא בשמן אתרי הספוג בעלים והפירות. ענפי הער והזית שימשו ביוון וברומא לעיטור המנצחים בקרב וכסמל לשלום. היום מקובל הער האציל כצמח נוי בגלל נופו הירוק-עד ועליו היפים והריחניים. העלים משמשים כתבלין ("עלי דפנה") ולשמן המופק ממנו תכונות רפואיות.
  

   
תמונה 1.  ער אציל   תמונה 2.  ער אציל - פירות     

  
הרחבה

מקור אפשרי קדום יותר לזהוי הדפנא עם הער אנו מוצאים ב"ספר היובלים" (כא ט"ז): "ובעצי העולה תשמר מקחת עצים אחרים לעולה מלבד עצי שקמה ועצי טשים ומקל שקד וגופר (כופר) ואלון וארז וברוש ואתרוג ועץ שמן והדס ודפנא וארז ערבה ובושם". בטקסט היווני נכתב daphne ובמקבילה הארמית הנמצאת בקטע מהגניזה (צוואת לוי, ט י"ב) מופיע השם "ערי". שם נמנו "שנים עשר עצים אשר העלים עליהם" כלומר עצים ירוקי עד כדוגמת הער. כנראה שעדיפותם של העצים ירוקי עד נובעת מרעננותם והריח שהם מדיפים כפי שנאמר ב"ספר היובלים" (שם, י"ח-י"ט): "עץ קשה ותמים דשן ורענן יהיה, ולא עץ יבש כי ריחו נמר ולא עמד טעמו בו. מלבד העצים האלה לא תשים עץ אחר, כי אין ריח בו, והעלית ריח ניחוחו השמימה". גם בספר חנוך (מהדורת כהנא, א ג') נאמר לגבי העצים הכשרים למערכה: "... אשר לא ישירו את עליהם, כי אם יעמדו בעליהם הישנים עד בוא חדשים שנים שלושה חרפים". ע. לעף (פלורה, ח"ג עמ' 16) ערך השוואה בין הנוסח היווני והארמי של צוואת לוי וצירף גם את המקבילה ברשימת העצים ירוקי העד שבספר גיאופוניקה היווני. מוצאים אנו, אם כן, זהות בין הער והדפנא (תמונה 3).

ייתכן וניתן למצוא עדות לזהות בין האורן והער בדברי רב דוסא גאון (1012-1018) המובאים בספר האגור לר"ש ג'מע (ערך "ארן")(5). אומרת התוספתא (שביעית, פ"ה הלכה ו'): "עיקר חרוב ועיקר האגה ועלי האוג והפרחבלין והאורז אין להן ביעור ולא לדמיהן ביעור". בספר האגור כתב "והאירן. ופי' רב דוסא גאון כי שמע מן הזקנים הראשונים כי הארן הוא אלכאן בערבי וכו'". אין ספק שהגירסה "והאורז" משובשת שהרי על האורז חלה קדושת שביעית. הר"ש ליברמן העלה הצעות תיקון ובמקום אירן צ"ל אורן ובמקום אלכאן צ"ל אלבאן. הכוונה לאורן שהוא שמו המקראי של הער האציל (דפנה).


 

תמונה 3. קטע מתוך הטבלה שבה השווה ע. לעף את שמות עצי המערכה בתרגומים השונים.

 


(1)פירוש: ומעירים כי שיטת רב יהודה פליגא [חלוקה] על שיטת רבה בר רב הונא, שאמר רבה בר רב הונא: אמרי בי [אומרים בבית מדרשו] של רב: עשרה מיני ארזים הם, שנאמר: "אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו", ולדעתו כל אלה כולם הם מיני ארז. איכא דאמרי [יש שאומרים] כי אלה השלושה שהוסיפו עליהם, הם: ארונים, ערמונים, אלמוגין. ומזהים אותם: ארונים הם הקרויים בארמית ערי, ערמונים הם דולבי, אלמוגין הם כסיתא.
(2) ב"אוצר לעזי רש"י" (מס' 659).
(3) "אָמַר ר' יְהוּדָה: מַיְיתִי אָסָא דָּרָא וְשִׁיכְרָא דְּדַפְנָא וְקִימְחָא דְּשַׂעֲרֵי דְּרָמֵי בְּמָנָא דְּלָא חָלְפֵי עֲלֵיהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין [מביאים הדס לח ושיכר של דפנה, וקמח שעורים המונח בכלי שלא עברו עליו משעת טחינתו ארבעים יום], וּמַרְתְּחֵי לְהוּ, וְשָׁדוּ לְהוּ לְדִיקְלָא בְּלִיבֵּיהּ [ומרתיחים אותם, ומכניסים אותם לדקל לתוך ליבתו]".
(4) פירוש: התרופה לְכִירְצָא [לכרץ], לתולעת שבמעיים ישתה אַנְפָּקָא דְּחַמְרָא בְּאַטְרְפָא דַּעֲרָאָה [רביעית יין בעלי דפנה]. התרופה לְכִירְצָא חִיוָּרָא [לתולעת לבנה] לֵיתֵי בִּיזְרָא גַּלְגִּילָא וְנִיצַיְירָה בְּשִׁיסְתַּג [יביא זרע של גרגיר ויקשרנו בפיסת אריג], וְנִיתַיְירֵיהּ בְּמַיָּא וְנִשְׁתֵיהּ [וישרה אותו במים וישתה אותו], וְנִזְדַּהַר מִבִּינְתָא [ויזהר מן הגרעין], דְּאִי [שאם] לֹא יזהר די הצורך קיים חשש שמא יצמח בהם ומְנַקְּבָא לָהּ לְמַעְיָינֵיהּ [ינקב את מעיו].  
(5) דבריו צוטטו על ידי הר"ש ליברמן ב"תוספתא כפשוטה" (שביעית, עמ' 551) ועל ידי י. פליקס בספרו על הירושלמי, ח"ב עמ' 113.

 

 

רשימת מקורות:

י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי. צמחי התנ"ך וחז"ל (159-161).

לעיון נוסף:

באתר "צמח השדה": "ער אציל".

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר