|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
מתניתין דעבידא כי אמגוזא – אגוז המלך
"העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה, לימא תנינא להא דתנו רבנן: תפלין מרובעות הלכה למשה מסיני! ואמר רבא: בתפרן ובאלכסונן. אמר רב פפא: מתניתין דעבידא כי אמגוזא" (מגילה, כד ע"ב).פירוש: שנינו במשנה: העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה. ומעירים: לימא תנינא להא דתנו רבנן [האם נאמר ששנינו כבר במשנה את זו ששנו חכמים בברייתא], שתפלין מרובעות הלכה למשה מסיני! ואמר רבא: "מרובעות" פירושו בתפרן ובאלכסונן, כלומר, שצריכות להיות מרובעות מכל צד, ולכאורה כבר נאמר הדבר במשנתנו כשפסלה תפילה עגולה! אמר רב פפא: אין מכאן הוכחה, שאפשר לפרש שמתניתין [משנתנו] מדברת באופן דעבידא כי אמגוזא [שעשויה כמו אגוז], כלומר, עגולה כולה ככדור, אבל אין הוכחה מן המשנה שבתי התפילין צריכים להיות מרובעים, שהרי אפשר לפרש שאף צורה מעוגלת, כל שאינה כצורת כדור כשרה. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על אגוז המלך הקש\י כאן.
מדברי רש"י בסוגייתנו ניתן להסיק שהאגוז עגול ושונה במבנהו מביצה ועדשה: "כי אמגוזא - עגולות כאגוז, אבל עגולה כביצה וכעדשה - שפיר דמי, ולא תסייעא לברייתא ממתניתין". אין בדברי רש"י אלו הגדרה מדויקת לייחודו של האגוז לעומת ביצה ועדשה אך היא משתמעת מתוך פירושו במסכת מנחות (לה ע"א): "כאמגוזא - שעור בית מושבם חדוד ביותר (תמונה 1) אבל עגול כעגיל וכטבעת אימא דכשירה שהרי יש להם בית מושב". מדבריו ניתן להבין שעגול כאגוז הוא עצם עגול שקצהו מחודד בניגוד לביצה ועדשה בעלות המבנה הסגלגל. במסכת מנחות הוא מנגד בין אגוז לעגיל וטבעת שאמנם גם הם עגולים אך ניתנים להצבה על צידם ("יש להם בית מושב"). העובדה שרש"י משווה בין עדשה וביצה (תמונה 2) מצביעה על כך שהוא הכיר עדשים סגלגלות לעומת זאת במאירי נאמר: "אפילו היה עגול ושטוח כעין עגול של עדשה (תמונה 3) או של גבינה (תמונה 4) שאין כאן סכנה פסולין, רבוע גמור בעינן". ניתן להבין את תאורו כמתייחס לזני עדשים בעלי מבנה שטוח דמוי עדשה אופטית קמורה משני צידיה. אפשרות נוספת היא שהן רש"י והן המאירי התייחסו לזן זהה אלא שהאחרון תיאר עדשה חצויה, שצורתה כחצי כדור בעל בסיס שטוח (תמונה 5). כיום מקובל לשווק את העדשים הכתומות כשהן חצויות על מנת לאפשר בישול קצר יותר. העובדה שבסיס התפילין שטוח כבסיס עדשה או חריץ גבינה מונעת את סכנת הנזק כתוצאה מחדירה לראש.
הרש"ש מפרש בדרכו של המאירי וכתב: "רש"י ד"ה כי אמגוזא. נראה דכן צריך לומר: עגולות כאגוז וכביצה (ר"ל עגול כדורי) אבל עגולה כעדשה (עגול שטחי) שפיר דמי". האגוזים אותם הכיר הרש"ש היו בעלי מבנה סגלגל ולכן השווה אותם לביצה שגם בצורתה יש סכנה בניגוד לעדשה שטוחה או חצויה שאיננה מסוכנת.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות |
