סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"חדא ועוד קאמר"; "אין מביאין ראיה מן המתיר"

מגילה כ ע"א


רבי יהודה מכשיר בקטן. דתניא +מסורת הש"ס: [תניא]+: אמר רבי יהודה: קטן הייתי וקריתיה למעלה מרבי טרפון וזקנים בלוד. אמרו לו: אין מביאין ראיה מן הקטן. תניא, אמר רבי: קטן הייתי וקריתיה למעלה מרבי יהודה. אמרו לו: אין מביאין ראיה מן המתיר. - ולימרו ליה: אין מביאין ראיה מן הקטן! - חדא ועוד קאמרו ליה: חדא - דקטן היית, ועוד: אפילו גדול היית - אין מביאין ראיה מן המתיר

 

מבנה הסוגיה:

1.

ציטוט ממשנתנו:

רבי יהודה מכשיר בקטן. דתניא +מסורת הש"ס: [תניא]+:
אמר רבי יהודה: קטן הייתי וקריתיה למעלה מרבי טרפון וזקנים בלוד.

רבי יהודה מביא הוכחה לדבריו מרבו - רבי יהושע!

רבי יהודה הכיר את רבי טרפון. מיהם הזקנים? כנראה מדובר בחברי רבי עקיבא, וכנראה שמדובר ב"בית דין", ולכן יש משמעות להוכחה מהם.
רבי יהודה לא אומר בן כמה הוא היה, האם היה כבר בגיל חינוך.

2.

אמרו לו: אין מביאין ראיה מן הקטן.

מי אמר לרבי יהודה? כנראה שחבריו שהיו תלמידי רבי עקיבא.

בפרשנים יש דיון הלכתי על נאמנות של"קטן".

3.
הגמרא מביאה עוד "סיפור":

תניא, אמר רבי: קטן הייתי וקריתיה למעלה מרבי יהודה.

"רבי" עשה בפני "רבי יהודה".
משמע מכאן ש"רבי" היה תלמיד צעיר של רבי יהודה.

3.1

אמרו לו: אין מביאין ראיה מן המתיר. -

"חכמים" [כנראה מדובר בחברי בית דינו של רבי יהודה הנשיא] אמרו ל"רבי" שאי אפשר להוכיח שקטן כשר לקריאת מגילה מהסכמתו [בשתיקה?] של חכם - רבי יהודה - שבעצמו באמת סובר שכך הדין.

3.2
שואלת הגמרא:

ולימרו ליה: אין מביאין ראיה מן הקטן! -

הרי חבריו של רבי יכלו לענות לו כמו מי שטען - חבריו של "רבי יהודה" - ב"סיפור" הקודם.

4.
עונה הגמרא:
באמת יש כאן שתי טענות "נגד" "רבי"!

חדא ועוד קאמרו ליה:
חדא - דקטן היית,
ועוד: אפילו גדול היית - אין מביאין ראיה מן המתיר.

"חדא ועוד..." לכאורה, לפי זה יוצא שלא ניתן ללמוד דבר מדיוק בש"ס מכך שהגמרא מתרצת באופן מסויים ולא באופן אחר. תמיד נוכל לומר "חדא ועוד..." !!!

4.1

[כבר הבאתי כמה פעמים]:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רעז:

חדא ועוד קאמר, הדרך הוא שאינו אומר כן אלא על מתניתין או ברייתא ומצאתי מחודש בפרק במה מדליקין דף כ"ו א' דקאמר הכי על דברי אמורא דעלה דתניא שם ר' שמעון בן אלעזר אומר אין מדליקין בצרי קבעי תלמודא מאי טעמא ומהדר רבא מתוך שריחו נודף גזירה שמא יסתפק ממנו וא"ל אביי לימא מר מפני שהוא עף ומשני חדא ועוד קאמר חדא מפני שהוא עף ועוד גזירה שמא יסתפק ממנו ע"כ הרי דאף באמורא מצינו כן והוא חידוש גדול דהא קי"ל דדרך האמורא לפרש:

כלומר, הסבר כזה של "חדא ועוד קאמר", דהיינו שהתנא מזכיר רק אפשרות אחת מבין שתי אפשרויות נאמר רק על דברי תנאים ולא על דברי אמוראים.
וזה מתאים לכלל היסודי שדרכם של התנאים לקצר, אולם האמוראים חייבים לפרט את דבריהם, ולכן אם אמורא אמר נימוק אחד יש לדייק, שהתכוון בפירוש דווקא לנימוק זה ולא לנימוק אחר.

בסוגייתנו - מסכת מגילה דף כ - אמנם מדובר בברייתות.

אמנם ה"יד מלאכי" מוכיח, שלעיתים הביטוי הנ"ל שייך גם ביחס לאמוראים.

בכל מקרה חשוב להדגיש, שהביטוי "חדא ועוד" משמעו ששני הנימוקים מסכימים זה עם זה ואין מחלוקת ביניהם.

ועדיין חוזרת שאלתנו לעיל בסעיף 4.

4.2

כמו כן יש אומרים [בספר "דברי סופרים", ערך "חדא ועוד קאמר", כרך ב, עמוד כ] שמשמעות הביטוי הנ"ל הוא שדווקא הטעם המפורש הוא אינו עיקר ההסבר [ודומה לעיקרון של "חיסורי מחסרא" – "דברי סופרים", שם]...

לפי זה יש מענה לשאלתנו, כלומר, הביטוי "חדא ועוד" מלמד שההסבר שמוגדר כ"ועוד" הוא העיקרי, ובסוגייתנו הכוונה היא שתשובת חכמים ל"רבי" - "אין מביאין ראיה מן המתיר" - הוא העיקרי. ונראה לי שנימוק זה הוא יותר "כללי" מהנימוק של "קטן היית", ולכן הוא הנימוק העיקרי.

4.3

אפשר לצרף לזה: בספר "הערות לספר יד מלאכי" [מובא ב"פרוייקט השו"ת"] מובאת הערה, שהכלל שפוסקים בגמרא כפי החכם שלגביו נאמר "מעשה רב" תקף רק כאשר החכם המדובר - "רבי יהודה" במשנתנו ובברייתא - איננו מעורב במחלוקת עצמה, והוא לומד זאת מהנימוק של "ועוד: אפילו גדול היית - אין מביאין ראיה מן המתיר", ומתיישב עם מה שאמרנו בסעיף הקודם - סעיף 4.2 - שהוא ההסבר העיקרי בגמרא.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר