דיוק וחידוש ברש"י

מסכת מגילה דף טז

עמוד ב

רש"י ד"ה שיגר לו יין. לפי שדעת זקנים נוחה הימנו זה הדבר הטוב לו מן הכל:
לשון הגמרא הוא שלח לו יין [ישן] שדעת זקנים נוחה הימנו רש"י מוסיף שהטעם למשלוח היין הוא "לפי" שדעת זקנים נוחה הימנו, ומוסיף רש"י להסביר ולכן "זה הדבר הטוב לו מן הכל" וצריכים להבין מדוע זה הדבר הטוב לו מן הכל,
ולכאורה לרש"י היה סיבה לדחוק שה"טוב" הוא הכוונה כלפי יעקב אבינו ע"ה ולא באמת הטוב של מצרים וזהו מפני שהרי היין הוא מהדברים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, וגם שאם יין היה דבר חשוב כל כך כך לטוב מצרים היה צריך לכתוב בתורה יין מפורש ולא רק ברמז מטוב מצרים, וכך גם מסביר המהרש"ל הובא בשפתי חכמים על רש"י על הכתוב בפרק מה פסוק כג  וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ: כותב רש"י מטוב מצרים. מצינו בגמרא ששלח לו יין ישן, שדעת זקנים נוחה הימנו. מבאר השפתי חכמים כתב מהרש"ל מדלא כתיב בקרא מהו הטוב ששלח לו, שמע מינה שהוא דבר שאינו חשוב, ולמה שלח לו לפי שליעקב היה טוב, לכן פירש שהוא יין ישן שזה אינו דבר חשוב כל כך, וליעקב היה דבר חשוב מפני שדעת זקנים נוחה הימנו וכו' עד כאן לשונו:
עוד קשה לומר ששלח משא עשר חמורים של יין ישן לאביו שהרי כמות כזאת של יין אינה נגמרת במהירות על ידי אדם אחד זקן, ויוסף הצדיק מבקש מאביו "רדה אלי אל תעמוד",
עוד יש לתמוה איך שולח לו יין ממצרים יין ישן שלכאורה מדובר ביין שהוא זקן יותר מגילו של יעקב אבינו ע"ה וכעין מה שהוזכר לעיל בדף יב ע"א ויין מלכות רב אמר רב מלמד שכל אחד ואחד השקהו יין שגדול הימנו בשנים, ולשון רש"י במגילת אסתר ויין מלכות רב. הרבה, ורבותינו אמרו שהשקה אותם כל אחד ואחד יין שהוא זקן ממנו : והרי ידוע שהאבות קיימו כל התורה ואיך שלח לו יין מצרים שדינו כיין נסך ובוודאי לא יכל לשלוח לו יין ישן שהוא בעצמו עשה הרי יוסף היה במצרים רק עשרים ושתיים שנה,
עוד צריך לבאר מדוע כתוב בגמרא "דעת" זקנים נוחה הימנו, יותר נכון לומר מפני ש"טעם" זקנים נוחה הימנו,
על כן נראה לומר שרש"י מסביר על דרך אגדתא שרמז לו שהרי הסיבה מדוע יין ישן דעת זקנים נוחה ממנו היא מפני שהיין משמש כהוכחה לדעת הזקנים שככל שמזקינים (זקני תלמידי חכמים) דעתם מתיישבת עליהם וזה רומז יין ישן שמשתבח ככל שנעשה ישן יותר, ולכן יוסף רמז לאביו על ידי משלוח היין הישן (אף שלא יוכל לשתותו מפני שהוא יין נסך) שמצפה מאוד לאביו לשמוע דעתו - דעת זקנים, ולכך כותב רש"י זה הדבר הטוב לו מן הכל כי כשאדם זקן כבר אינו מבדיל כל כך בטעם ורוב הדברים הנותנים טעם אינם בריאים לאכילה, אבל העיקר הוא ה"דעת" ,
(עוד אפשר לומר בדרך רמז ששלח לו יין שהיה מטו"ב מצרים שהכוונה ליין שלא ישן כל כך אלא מאז שהוא יוסף היה בן טו"ב שירד למצרים והוא בעצמו עשה יין זה ובכך רמז לאביו ששמר על קלה כחמורה).