סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

דיוק וחידוש ברש"י

מסכת מגילה דף ו

 

עמוד א

רש"י ד"ה כולן צריכין לך. כל אחיך יהו צריכין לך: על ידי חלזון. חלזון עולה מן הים להרים וצובעין בדמו תכלת ונמכר בדמים יקרים: עמים הר יקראו. מכל השבטים יתקבצו להריך לקנות שפוני טמוני חול: שפוני זה חלזון. שהוא דבר חשוב ספון חשוב בלשון ברייתא: טרית. דג שקורין טונינ''א: זכוכית לבנה. היוצא מן החול כדאמר ביציאות השבת (שבת טו:) וחול של זבולון חשוב משאר חולות וראוי לזכוכית לבנה: מי מודיעני. על זאת לתת לי דמים: כל המוצא חלזון ונוטלו בלא דמים אינו מצליח: שם יזבחו זבחי צדק. כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום:
יש להקשות מדוע רש"י כתב את עיקר דבריו גבי מציאת חילזון בלא דמים ולא הזכיר כלום מדג הטונה, ואמנם אף שלשון הגמרא אמר הקב"ה כולם צריכים לך ע"י חלזון, הרי שלא היה באמת כזה מו"מ, זה נכתב רק כמליצה והסבר כביכול יש כזה דין ודברים בין זבולון להקב"ה ובמו"מ זה נכתב חלזון, אבל האמת שהכוונה לכל השלושה, כי הגמרא ממשיכה ומסבירה שהדין ודברים כביכול בין זבולון להקב"ה נרמז בפסוקים, וכפי שרש"י מסביר בד"ה עמים הר יקראו. מכל השבטים יתקבצו להריך לקנות שפוני טמוני חול: , ולכן הגמרא מביאה באמצע המו"מ את תני רב יוסף להסביר מה זה שפוני טמוני חול שכל אלו נאמרו במו"מ, ולכן ההמשך המו"מ שאומר זבולון מי מודיעני עולה לכאורה בפשטות על שלשת הדברים, וא"כ מדוע רש"י מסביר את החילזון בדווקא כלפי המי מודיעני, וכן מדוע כתב לשון מציאה גבי חילזון ולא כתב כל הנוטל חילזון כמו שרש"י עצמו כתב בהמשך דבריו שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים, שזה כפי לשון הגמרא כל הנוטלו בלא דמים, אמנם שם רש"י הזכיר גם את החול בהבלעה, (נראה שצריך לגרוס והחול לא יועיל כלום) ורק מעניין הטונה לא נזכר כלל.
ואולי אפשר ליישב שהיות והמוצא חילזון הוא כעין המציל מזוטו של ים ועל כן היו יכולים לטעות ולחשוב שמותר לקחת ע"פ דין (ובוודאי שמותר היה לקחת דגים מהים ועל כן לא הזכיר רש"י את ענין הטונה במו"מ שעל זה לא יכול להיות טענה לזבולון) אבל חול בוודאי לא היו לוקחים שוה פרוטה בלא רשות,
וכמו שמקשה המהרש"א באופן כללי על רש"י א"ל רבש"ע מי מודיעני כו'. פירש רש"י מי מודיעני על זאת שמא יקחו בלא דמים כו' עכ"ל ודוחק הוא שיטלו בגזל בלא דמים ויש לומר דהכי קאמר דמי מודיעני דשמא יבאו לסחור בקלא אילן במקום תכלת כדאמרינן ריש פ' איזהו נשך מי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא אמר ליה שם יזבחו זבחי צדק כפי' רש"י כשם שאסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך מחייתך של חלזון על ידי קלא אילן שלא יצליח בסחורתו כו'. ושאמר כל הנוטל ממך בלא דמים כו' יש לומר כמשמעו דבדם חלזון עושין תכלת כדאמרינן במנחות וקאמר והנוטל ממך סחורה של התכלת בלא דם חלזון על ידי קלא אילן לא יועיל לו בפרקמטיא ולא יצליח כו':
ולכן הזכיר רש"י שאם נוטל שוה פרוטה (שכלפי חול שייך לפרט זאת מש"כ כלפי חילזון שבוודאי שוויו פרוטה כי היו דמיו יקרים) בלא דמים אינו מצליח, ובכל זאת בחילזון שמצד אחד הוא בא מהים אבל אין מוציאו מהים אלא שעולה ליבשה אחת לשבעים שנה (ואינו נפלט מהים כזוטו של ים) וביבשה זה נקנה לחלקו של זבולון ואסור לקחתו ועל כן בחילזון בלבד היה חששם העיקרי של זבולון שמא יורו היתר לקחתו כמציאה מפני שבא מהים.

עמוד ב

רש"י ד"ה איטליא של יון. כרך גדול שגדל בשביל עון מנשה שבשעה שהכניס צלם בהיכל ירד גבריאל ונעץ קנה בים וגדל עליו חלקה גדולה ונבנה לשם איטליא של יון מאיי אלישה (יחזקאל כז) מתרגמינן מנגוות איטליא:
רש"י מסביר באיזה זמן נוצר איטליא של יון בשעת החטא של מנשה שהכניס צלם בהיכל, ולכורה דבר זה תמוה מאוד שרש"י ציין זמן זה והלה גמרא ערוכה לנו במסכת שבת דף נ"ו ע"ב בגמ' אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה הכניסה לו אלף מיני זמר ואמרה לו כך עושין לעבודה זרה פלונית וכך עושים לע''ז פלונית ולא מיחה בה אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועלה בו שירטון ועליו נבנה כרך גדול [של רומי] במתניתא תנא אותו היום שהכניס ירבעם שני עגלי זהב אחד בבית אל ואחד בדן נבנה צריף אחד וזהו איטליאה של יון.
וברש"י שם איתא
רש"י ד"ה נעץ קנה. ושרטון מדבק בו עד שנוסף והולך וגדל שרטון חול ורפש וטיט שהים גורש: כרך גדול של רומי. שהוא מיצר לישראל והוא (איטליא) של יון במסכת מגילה (דף ו:): ביום שהעמיד ירבעם את העגלים נבנה צריף אחד. באותו שרטון שגדל שם בימי שלמה צריף כוך קטן מציידין שעושין מן קנים ומן ערבה ומאז נתוספו בתים על בתים: איטליאה. שם העיר והיא ממדינת יון וכשנטלה רומי מלכות יוונים לכדוהו ונהפך להם:
הנה לנו שרש"י עצמו מציין למסכתינו מגילה וע"פ דבריו איטליא של כאן ואיטליא של שבת מקום אחד הם, וליישב הדברים נקדים עם הפעם הראשונה שרש"י מביא את איטליא של יון בפירושו עה"פ וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל (בראשית פרק כ"ז פסוק ל"ט) מפרש רש"י משמני הארץ וגו' זו איטליאה של יון: ועמדו על כך מפרשי רש"י מדוע נזקק למדרש זה בכדי לפרש את משמני הארץ, ומתרצים שמאחר ויצחק אבינו ע"ה בירך גם את יעקב ב"משמני הארץ" וכי איך יכול להיות שנותן לשניהם את המובחר שבארץ אלא מאחר ודבר זה איטליא של יון עדיין לא היתה והיא נוצרה בגלל חטא של בני יעקב ע"כ יכל לברכו בכך וזה גם חלק מענין והיה כאשר תריד וכו', ומכאן רש"י בונה יסוד ע"פ דברי הגמרא שבת שהגורמים לענין זה של איטליא של יון הם דווקא מלכים ובשני סוגי חטאים המערבבים בין יהודי לגוי שעיקרם חטא עבודה זרה כי האיסור לא תתחתן בם הוא גם משום החשש שע"י כך יעבדו ע"ז וע"כ בשעה ששלמה המלך נשא בת פרעה וכמו שהגמרא עצמה מתארת ואמרה לו כך עושין לעבודה זרה פלונית וכו', בעקבות זאת נוצר כרך גדול של רומי ולאחר כמה שנים מועטות ירבעם בן נבט (היה מלך ישראל הראשון וחי בזמן שלמה המלך) הכניס שני עגלי זהב אז ע"פ דברי הגמרא וכפי שרש"י מסביר שבאותו כרך של רומי נוצר צריף קטן והוא איטליא של יון, אלא שבגמרתינו אנו רואים שאותה איטליא של יון הופכת ברבות הימים להיות כרך גדול של רומי ומקום שווקים גדול מאוד ולכך רש"י מצא חטא עבודה זרה נוסף שנעשה על ידי מלך בשנים מאוחרות יותר וזהו חטאו של מנשה בן חזקיהו שהעמיד צלם בהיכל ורש"י אף מביא סימוכין לדבריו מדברי יחזקאל הנביא שנאמרו בשנים הסמוכין למנשה והוא שיביאו תכלת מאיי אלישא ותרגומו איטליא ומכאן אנחנו רואים שעיר זו הפכה למרכז גדול שסיפק תכלת ועוד לכל העולם.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר