הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רבי אליעזר הגדול

תענית לא ע"א

רבה ורב יוסף דאמרו תרוייהו: יום שפסקו מלכרות עצים למערכה.
(תניא) +מסורת הש"ס: דתניא+, רבי אליעזר הגדול אומר: מחמשה עשר באב ואילך תשש כוחה של חמה, ולא היו כורתין עצים למערכה, לפי שאינן יבשין.

1.
רבה ורב יוסף מסבירים שט"ו באב היה היום שפסקו מלכרות עצים למערכה והיתה ביום זה שמחה על כך שסיימו את המלאכה [ראה "מתיבתא"].
והגמרא מביאה ברייתא מדברי רבי אליעזר, שמיום חמישה עשר באב העצים גם לא היו ראויין לשמש לצורך עצי המערכה על גבי המזבח.

2.
לפי הגירסא "דתניא" משמע שרבה ורב יוסף מבססים את דבריהם על דברי רבי אליעזר בברייתא, כלומר, לפי רבה ורב יוסף השמחה על כך שהספיקו לסיים מלאכתם לפני שהעצים [בכל שנה ושנה] כבר לא היו ראויים לסידור המערכה על המזבח.

לפי זה דברי רבי אליעזר כנראה לא מוסבים על אירוע מסויים שהתרחש בחמישה עשר באב מסויים, אלא הוא ציין מציאות שמתרחשת בכל שנה.

3.
ולפי הגירסא של "תניא" משמע שהברייתא מביאה נימוק נוסף לשמחה בחמישה עשר באב.

לפי זה דברי רבי אליעזר כנראה כן מוסבים על אירוע מסויים שהתרחש בחמישה עשר באב.

4.
מדוע בברייתא מצויין השם "רבי אלעזר הגדול" - 15 מופעים בש"ס [ולא "רבי אליעזר" כבדרך כלל], ותמיד עם פתיחה: "תניא רבי אליעזר הגדול אומר...". במשניות מוזכר ניסוח זה פעם אחת בלבד!

4.1
נראה לומר שברייתות כאלה הן עתיקות ונוסחו כבר בתקופת רבי אליעזר. והניסוח "רבי אליעזר הגדול" בא ללמדנו שדבריו אלה נאמרו לפני שחכמים קבעו שאין הלכה כמותו כי הוא "שמותי" [מבית שמאי].

5.
כבר ציינו כמה פעמים שגם רבי יהודה הנשיא וגם "עורך הגמרא" רומזים שיש לשמור על כבודו של רבי אליעזר. לפי זה מובן מדוע "עורך הגמרא" שיבץ את דברי רבי אליעזר הגדול בסוף המסכת [וכמו שבתחילת מסכתות יש רמזים לעניינים מעין אלה כך הדבר גם ב"סיומים"].