סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"סתם משנה רבי מאיר"; "רבי יוסי נימוקו עימו"

תענית כח ע"א


תנו רבנן: בני עדין בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה, דברי רבי יהודה.
רבי יוסי אומר: הן הן בני יואב בן צרויה.
באחד בטבת שבו בני פרעוש שניה כו'.
מני מתניתין?
לא רבי מאיר,
ולא רבי יהודה,
ולא רבי יוסי.
אי רבי מאיר - ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה,
אי רבי יהודה - ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה,
אי רבי יוסי - ליתני שבו בני יואב בן צרויה שניה! -
לעולם רבי יוסי,
ותרי תנאי אליבא דרבי יוסי
.

מבלי להיכנס להסבר תוכן הסוגיה:

1.

הגמרא מסבירה, שמשנתנו שהיא "סתם משנה" לא מתאימה לאף אחת משלושת התנאים בברייתא.

1.1

ומדוע לא נאמר שמשנתנו היא דעה רביעית!

1.2

מסוגייתנו מוכח שלא תמיד "סתם משנה" היא ממש שיטת "רבי מאיר" [לפי הכלל הידוע "סתם משנה רבי מאיר"], שהרי הגמרא קובעת בפירוש שמשנתנו איננה כדעת רבי מאיר בברייתא!

1.3

העקרונות [או אחד מהם] שניתן ללמוד מכך הוא:

א. אין להרבות במחלוקות.

ב. היה ידוע לגמרא שהדעות בברייתא הן הדעות הידועות, ולא היה ידוע להם במסורת על דעה אחרת.

ג. אם הברייתא מזכירה את שלושת התנאים הגדולים, רבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי [שלושת תלמידיו הגדולים של רבי עקיבא - יחד עם רשב"י] משמע שאין מי שחולק עליהם.

2.

הגמרא מפרטת מדוע אי אפשר להתאים את משנתנו כאחד התנאים בברייתא.

3.

תירוץ הגמרא הוא:

לעולם רבי יוסי,
ותרי תנאי אליבא דרבי יוסי.

כלומר, משנתנו מבטאת מסורת אחת מה אמר רבי יוסי, והברייתא מבטאת מסורת אחרת מה אמר רבי יוסי.

4.

שואלים הפרשנים: הרי אותו דבר ניתן היה לומר גם על רבי מאיר !

5.

תוספות מסכת תענית דף כח עמוד א:

אי ר"מ - דקאמר בני פחת מואב בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה ליתני במתניתין כי קאמר בעשרים כו' בני פחת מואב בן יהודה היה ה"ל למיתני בני דוד בן יהודה שבו שניה כמו שאומר שבו בני פרעוש שניה
אי ר' יהודה דקאמר בני עדין בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה
אי ר' יוסי ליתני שבו בני יואב שניה

התוס' מפרט יותר את קביעת הגמרא שמשנתנו איננה כאף אחת מהדעות בברייתא.

6.

התוס' מסביר את תירוץ הגמרא:

ומשני תרי תנאי ואליבא דר' יוסי
וקשיא אמאי לא מוקי אליבא דר"מ ותרי תנאי אליבא דר"מ

מדוע הגמרא לא אמרה שמשנתנו והברייתא מביאות שתי דעות של רבי מאיר דווקא [כבסעיף 4].

6.1

ותוס' מנמק:

שהרי טפי יש לן לאוקמא כר"מ דסתמא דמתני' כר' מאיר

כלומר, יותר מסתבר ש"סתם משנה" - משנתנו - היא דעת רבי מאיר [כאחת המסורות בדברי רבי מאיר] כדי להתאים לכלל ש"סתם משנה רבי מאיר".

ומדוע בכל זאת הגמרא מעמידה את משנתנו כאחת המסורת של דברי רבי יוסי!

6.2

ונראה לי דלהכי מוקי לה כרבי יוסי משום דרבי יוסי נימוקו עמו ומסתברא כוותיה בכל מקום ואפילו מחביריו.

תוס' קובע כלל מעניין ביותר, כנראה שהוא מתכוון לומר כך: אמנם "סתם משנה רבי מאיר" אבל אם מובאת בברייתא דעת רבי יוסי אזי ראוי להעמיד גם את ה"סתם משנה" דווקא כרבי יוסי [ובוודאי שאין כוונת תוס' לומר שנעמיד כל משנה שהיא "סתם משנה" כרבי יוסי].

והנימוקים של תוס': "משום שנימוקו עימו" - זהו כלל כללי בש"ס שהלכה כרבי יוסי נגד תנא אחר. אמנם, לא ברור האם כלל זה הוא מוחלט או שהוא תקף רק אם הנימוק של רבי יוסי מוזכר בדבריו.
ותוס' ממשיך "ומסתברא כוותיה בכל מקום" - משמע בבירור שכוונת תוס', שתמיד דעתו של רבי יוסי מסתברת ומקובלת יותר, ולכן - מסיים תוס' - הלכה כרבי יוסי אפילו נגד כמה מחבריו [ונגד הכלל של "יחיד ורבים הלכה כרבים". ויש אומרים שהלכה כרבי יוסי אף נגד "סתם משנה"]. ולכן בברייתא בסוגייתנו הלכה כמותו. לכן ראוי להעמיד גם את ה"סתם משנה" - משנתנו - כרבי יוסי - כאחת המסורות אליבא דרבי יוסי!

7.

המהרש"א לא מקבל את דברי תוס' וקובע שמבחינת תוכנם דברי משנתנו "קרובה" יותר לשיטת רבי יוסי בברייתא, ולכן הגמרא מעמידה את משנתנו ואת הברייתא כ"תרי תנאי ואליבא דרבי יוסי".

יוצא שלפי המהרש"א הכלל של "סתם משנה רבי מאיר" הוא יותר "חזק", ורק אם יש דעה בברייתא שמתאימה התאמה מלאה למשנה אז נעמיד את המשנה כאותו תנא ולא כרבי מאיר.

ראה גם "מתיבתא", הערה מ.

8.

הערה:
כל הדיון לעיל בסוגייתנו איננו לגבי הלכה ממש אלא לגבי פרשנות פסוקים ולהיסטוריה!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר