הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תניא אידך"; "תיובתא... אמר לך..."
תענית כז ע"א
אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות. ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר. בא שמואל והעמידן על שש עשרה, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה, שנאמר: +דברי הימים א' כ"ו+ בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד. מיתיבי: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות, ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר. ובא דוד ושמואל והעמידן על עשרים וארבע, שנאמר: +דברי הימים א' ט'+ המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם! - הכי קאמר: מיסודו של דוד ושמואל הרמתי העמידום על עשרים וארבע. תניא אידך: משה תיקן להם לישראל שש עשרה משמרות, שמונה מאלעזר ושמונה מאיתמר, וכשרבו בני אלעזר על בני איתמר חלקום והעמידום על עשרים וארבע, שנאמר: +דברי הימים א' כ"ד+ וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה, ואומר: +דברי הימים א' כ"ד+ בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר. מאי ואומר? - וכי תימא: כי היכי דנפישי בני אלעזר, הכא נמי דנפישי בני איתמר - שמונה מעיקרא ארבעה הוו? תא שמע: בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר. תיובתא דרב חמא בר גוריא! - אמר לך רב חמא בר גוריא: תנאי היא, ואנא דאמרי כי האי תנא דאמר שמונה.
מבנה הסוגיה:
1.
אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות. ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר. בא שמואל והעמידן על שש עשרה,
בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה,
שנאמר: +דברי הימים א' כ"ו+ בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד.
2.
מיתיבי: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות, ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר.
ובא דוד ושמואל והעמידן על עשרים וארבע, שנאמר: +דברי הימים א' ט'+ המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם! -
הכי קאמר: מיסודו של דוד ושמואל הרמתי העמידום על עשרים וארבע.
הגמרא מקשה מברייתא לגבי שמואל ודוד, ומיישבת בהתאמה לדברי "רב" בסעיף 1.
3.
תניא אידך: משה תיקן להם לישראל שש עשרה משמרות, שמונה מאלעזר ושמונה מאיתמר,
וכשרבו בני אלעזר על בני איתמר חלקום והעמידום על עשרים וארבע, שנאמר: +דברי הימים א' כ"ד+ וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה, ואומר: +דברי הימים א' כ"ד+ בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר. מאי ואומר? - וכי תימא: כי היכי דנפישי בני אלעזר, הכא נמי דנפישי בני איתמר - שמונה מעיקרא ארבעה הוו? תא שמע: בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר.
הגמרא מביאה ברייתא שממנה משמע שמשה תיקן 16 משמרות ולא 8 כדברי "רב".
3.1
הפתיחה לברייתא היא בביטוי "תניא אידך", שבדרך כלל מתאים כשמציינים שתי ברייתות סותרות [ולעיתים - משלימות].
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרנב:
תניא אידך. שיטת התלמוד היא למנקט הך לישנא היכא דקא מייתי ברייתא אחריתי לסיועי קמייתא
ומצאתי מחודש דקאמר תניא אידך היכא דברייתא בתרייתא פליגי אקמייתא בסוטה דף ט"ו ב' דקאמר תניא אידך ומן העפר אשר יהיה וכו' ופי' רש"י פליגי אקמייתא וכו' עיין שם:
ה"יד מלאכי" אומר שמשמעות הביטוי "תניא אידך" היא סיוע מהברייתא לאחת הדעות. כמו כן הוא מציין שלעיתים הביטוי הזה דווקא פותח ציטוט ברייתא שסותרת את הדעה שלפניה.
הערה [כבר הערנו על כך כמה פעמים]: מדוע עורך הגמרא השתמש עם ביטוי אחד -
"תניא אידך" - לשתי משעויות "הפוכות"].
3.2
ראה ב"מתיבתא", הערה כ, שיש גורסים "מיתיבי", שהרי יש מכאן קושיה על "רב", וכך משמע באמת מהמשך הגמרא שמסכמת ברייתא זו ב"תיובתא". וכך מובא גם ב"דקדוקי סופרים", הערה כ. ובזה יש מענה להערה שבסוף הסעיף הקודם.
4.
מסכמת הגמרא:
תיובתא דרב חמא בר גוריא! -
5.
אמר לך רב חמא בר גוריא: תנאי היא, ואנא דאמרי כי האי תנא דאמר שמונה.
מיישב רב חמא [בשם רב?] שבאמת עניין זה שנוי במחלוקת תנאים. ורב סובר כברייתא הראשונה, שמשה תיקן 8 מעמדות.
6.
ויש לשאול: הרי ברור שיש כאן מחלוקת ברייתות, ומדוע הגמרא קבעה בסברא ראשונה "תיובתא" [בסעיף 4]. שאלה זו מתאימה בדרך כלל לכל מקום שאחרי שהגמרא קובעת "תיובתא" היא בכל זאת מיישבת את הקושיה [ה"תיובתא"], אבל כאן יישוב הקושיה הוא לא על ידי תרוץ שיש בו תוכן או אוקימתא וכד', אלא מפשט הסתירה ביו שתי הברייתות.
נראה שמבנה כזה - מופע יחידאי בש"ס.
7.
ואולי יש לומר שהביטוי "תניא אידך" משמעו שהברייתא איננה לגמרי מוסמכת [רק בסוגיות שמתאים לומר כך]. ולכן לא צריך לשנות את הגירסא בפתיחה לברייתא הראשונה [בסעיף 3] ל"מיתיבי", כי קושיה מברייתא שאיננה מוסמכת לא נפתחת בביטוי "מיתיבי" אלא ב"תניא אידך" [אמנם זה לא הפירוש בכל מקרה שמוזכר "תניא אידך"].
כמו כן מובן מדוע מהברייתא השניה הוקשה על רב וסוכם כ"תיובתא" - כי מדובר בברייתא מוסמכת.
ומובן מדוע רב חמא מיישב בכל זאת, שניתן לסמוך על הברייתא הראשונה [שהובאה כ"תניא אידך"].
8.
ראה "מתיבתא", הערה כד,
ושם, רב תנא הוא ופליג
