הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הוויות דרב ושמואל; "ליבא בעי"
תענית כד ע"א-ע"ב
רב נחמן גזר תעניתא, בעא רחמי ולא אתא מיטרא. אמר: שקלוה לנחמן חבוטו מן גודא לארעא. חלש דעתיה, ואתא מיטרא. רבה גזר תעניתא, בעי רחמי ולא אתא מיטרא.
אמרו ליה: והא רב יהודה כי הוה גזר תעניתא אתא מיטרא! -
אמר להו: מאי אעביד? אי משום תנויי - אנן עדיפינן מינייהו דבשני דרב יהודה כל תנויי
בנזיקין הוה, ואנן קא מתנינן בשיתא סדרין,
וכי הוה מטי רב יהודה בעוקצין האשה שכובשת ירק בקדירה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורין אמר הוייות דרב ושמואל קא חזינא הכא!
ואנן קא מתנינן בעוקצין תליסר מתיבתא.
ואילו רב יהודה, כי הוה שליף חד מסאנא - אתי מיטרא. ואנן קא צווחינן כולי יומא וליכא דאשגח בן. אי משום עובדא - אי איכא דחזא מידי לימא! אבל מה יעשו גדולי הדור שאין דורן דומה יפה.
מבנה הסוגיה:
1.
רב נחמן גזר תעניתא, בעא רחמי ולא אתא מיטרא. אמר: שקלוה לנחמן חבוטו מן גודא לארעא. חלש דעתיה, ואתא מיטרא.
רבה גזר תעניתא, בעי רחמי ולא אתא מיטרא.
רב נחמן גם גזר תענית וגם ביקש גשם ולא זכה שירד גשם. כיון ש"נחלש" [הצטער] - זכה שירד גשם.
וגם רבה גם גזר תענית וגם התפלל לגשם ולא זכה שירד גשם. ואצלו לא נאמר ש"נחלש" והתקבלה תפילתו.
יש גורסים "רבא" במקום "רבה".
2.
אמרו ליה: והא רב יהודה כי הוה גזר תעניתא אתא מיטרא! -
העירו לרבה שגם רב יהודה גזר תענית [וכנראה שגם התפלל] והועיל לירידת גשמים!
קצת קשה: למה לא השוו לרב נחמן? אולי קשה להשוות למי שנצטער - דבר שבא מהלב ולא ניתן לתכננו, ואילו אצל רב יהודה גזירת תענית כבר הספיקה כדי להוריד גשם.
3.
אמר להו: מאי אעביד? אי משום תנויי - אנן עדיפינן מינייהו דבשני דרב יהודה כל תנויי
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כד עמוד ב
בנזיקין הוה, ואנן קא מתנינן בשיתא סדרין,
ענה רבה [או "רבא"] שבדורו של רב יהודה [דור אחד לפני דורו של רבה ושני דורות לפני "רבא"] למדו רק בסדר נזיקין.
3.1
רש"י מסכת תענית דף כד עמוד ב: "הכי גרסינן: בנזיקין הוה - למודם לא היה גדול אלא בסדר נזיקין."
לא ברור מהי כוונת רש"י ב"גדול", בהיקף או בעומק, ב"סיני" או ב"עוקר הרים".
[אולי ב"גדול" הכוונה שהסיקו מסקנות חשובות גם הלכה למעשה - כמשמע שם בגמרא - וגם כי על ידי לימוד סדר "נזיקין" קיימו בזה "ואהבת לרעך כמוך".]
3.2
ואילו אצל רבה [או רבא] למדו - באותה "רמה" - את כל ששת הסדרים ולכן היה יותר "לימוד תורה" בתקופת רבה [או "רבא"] ולכן לא ברור לו מדוע לא נענה ולא ירדו גשמים.
3.3
יוצא אפוא שיש סברא שלא התענית ולא התפילה, אלא היקף לימוד התורה הוא מה שמועיל לירידת גשמים.
אבל העובדה היתה לא כך, ולכן היקף לימוד התורה לא הוא המשפיע העיקרי לירידת גשמים!
3.4
בסופה של הסוגיה אין מענה לדברי רבה [רבא]. כנראה שבאמת לא לימוד התורה קובע אלא צדקת הדור ולא צדקת החכמים [ראה בהמשך הסוגיה].
4.
רבה ממשיך לתאר שרב יהודה התקשה בביאור משניות בסדר עוקצין והיו קשים לו כמו הקשיים שהיו לרב ושמואל.
קשה מאד, הרי רב יהודה היה תלמידם המובהק של רב ושמואל ודבריו בשם רבותיו אלה מובאים בש"ס בהרחבה בכל ששת הסדרים.
רש"י מסכת תענית דף כד עמוד ב: "...הוויות דרב ושמואל - עומק גדול, ולא הוה נהירא ליה.
תליסר מתיבתא - שלש עשרה ישיבות איכא בהך מתא דגמרי מסכת עוקצין."
וכי הוה מטי רב יהודה בעוקצין האשה שכובשת ירק בקדירה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורין אמר הוייות דרב ושמואל קא חזינא הכא!
כנראה שהכוונה היא שרב יהודה התקשה במסכת עוקצין כפי שרב ושמואל התקשו בכל חלקי הש"ס, אלא שרב יהודה לא ידע לגמרי את התשובות לשאלותיו במסכת עוקצין ובשאר המסכתות כן ידע!
ואנן קא מתנינן בעוקצין תליסר מתיבתא.
ובתקופת רבה ["רבא"] היו 13 ישיבות שלמדו "עוקצין". באיזה אופן למדו, האם מדובר ב"סיני" או ב"עוקר הרים", אולי כוונת רבה [רבא] שהם למדו "עוקצין" גם באופן "שטחי".
4.1
רש"י מסכת סנהדרין דף קו עמוד ב: "תליסר מתיבתא - שלש עשרה ישיבות שאנו עוסקין כולן במסכת עוקצין ויודעין אותה יפה, ואפילו הכי בהם היו חסידים יותר ממנו, דאלו ר' יהודה כו'".
4.2
רש"י מסכת ברכות דף כ עמוד א: "בתליסר מתיבתא - בשלש - עשרה פנים, יש בינינו משנה וברייתא של ששה סדרים, ומסכת עוקצין גם היא בשלש - עשרה פנים כגון משנת רבי ורבי חייא ומשנת בר קפרא ולוי ותנא דבי שמואל, והכי אמרינן במסכת נדרים (דף מ"א, א'): רבי מתני הלכתא בשלש - עשרה פנים. "
כאן משמע שהמספר 13 איננו כמות של ישיבות אלא כמות של מגוון דעות ומסורות! דווקא בזמן רבה [רבא] נודעו ברייתות שלא היו כנראה בזמן רב יהודה!
4.3
נמצאנו למדים שבכל תקופה של אמוראים התרחב לימוד התורה [בכמות וב"איכות"], ואולי לכן נוצר הכלל של "הלכה כבתראי"!
5.
ואילו רב יהודה, כי הוה שליף חד מסאנא - אתי מיטרא. ואנן קא צווחינן כולי יומא וליכא דאשגח בן.
ואחרי כל המתואר בסעיף 4 רב יהודה שלף נעל אחת מנעלי רגליו וכבר ירדו גשמים! כנראה שהכוונה היא שאחרי שרב יהודה גזר תענית הוא הוריד נעל [לצורך התענית] וכבר ירדו גשמים. לא בסוף התענית, לא אחרי זעקות ותפילות אלא שתחילת התענית כבר הועילה לירידת גשמים [אגב! לפי הסוגיות הקודמות אולי לא היה צריך להשלים את התענית!].
יש כאן "שיא" של השפעת חכמים!
5.1
אי משום עובדא - אי איכא דחזא מידי לימא!
אבל מה יעשו גדולי הדור שאין דורן דומה יפה.
כנראה שה"פתרון" איננו נעוץ ברמת גדולי הדור אלא באנשי הדור - ב"עמך"!
6.
ראה גם מה שכתבנו על סנהדרין דף קו:
