הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

חכמים: חנן הנחבא ורבי יונה

תענית כג ע"ב

חנן הנחבא בר ברתיה דחוני המעגל הוה. כי מצטריך עלמא למיטרא הוו משדרי רבנן ינוקי דבי רב לגביה, ונקטי ליה בשיפולי גלימיה ואמרו ליה: אבא, אבא, הב לן מיטרא. - אמר לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, עשה בשביל אלו שאין מכירין בין אבא דיהיב מיטרא לאבא דלא יהיב מיטרא. ואמאי קרי ליה חנן הנחבא מפני שהיה מחביא עצמו בבית הכסא.
אמר ליה רבי זריקא לרב ספרא: תא חזי מה בין תקיפי דארעא דישראל לחסידי דבבל. -
חסידי דבבל - רב הונא ורב חסדא, כי הוה מצטריך עלמא למיטרא אמרי: ניכניף הדדי וניבעי רחמי, אפשר דמירצי הקדוש ברוך הוא דייתי מיטרא.
תקיפי דארעא דישראל - כגון רבי יונה אבוה דרבי מני, כי הוה מצטריך עלמא למיטרא הוה עייל לביתיה, ואמר להו: הבו לי גואלקי, ואיזיל ואייתי לי בזוזא עיבורא. כי הוה נפיק לברא, אזיל וקאי בדוכתא עמיקתא, דכתיב +תהלים ק"ל+ ממעמקים קראתיך ה', וקאי בדוכתא צניעא, ומכסי בשקא, ובעי רחמי, ואתי מיטרא. כי הוה אתי לביתיה אמרי ליה: אייתי מר עיבורא? - אמר להו: אמינא, הואיל ואתא מיטרא השתא - רווח עלמא.

בסוגיה הנ"ל מוזכרים כמה חכמים "מיוחדים":

1.
"חנן הנחבא בר ברתיה דחוני המעגל הוה" [= "חנן הנחבא" בן בתו של חוני המעגל]. "חנן הנחבא" - מופע יחידאי בש"ס. חי בתקופת בית שני.

2.

"רבי יונה אבוה דרבי מני" [= "רבי יונה" אביו של רבי מני] - מופע יחידאי בש"ס.
חי כנראה בתקופת האמוראים בארץ ישראל והיו "תקיפי דארעא דישראל", בדור 3 - אחרי רבי יוחנן.

3.

רב הונא ורב חסדא - חיו בדור 2 - תלמידי "רב". מכונים "חסידי דבבל".

4.
לגבי שני החכמים הראשונים מוזכר כאן בסוגיה שזכו שתפילתם להורדת גשמים התקבלה. ולכאורה קצת "מוזר" שחכמים כל כך גדולים לא מובאים בשמם דברי הלכה או דברי אגדה בש"ס! כנ"ל לגבי "חוני המעגל" עצמו ונכדו השני - אבא חלקיה.

5.
גם בהמשך הסוגיה מוזכרים חכמים ידועים בכל דורות האמוראים שהצליחו בתפילתם [ובגזירת תענית על הציבור] לזכות להורדת גשמים [באופן ניסי].