כנף אחד
תענית כב ע"א
"ארבה וחסיל - אפילו לא נראה אלא כנף אחד בכל ארץ ישראל מתריעין עליהן מיד".
כך הוא הנוסח המדוייק.
בשלמא לרבינו יהונתן (דף ח ע"א מדפי הרי"ף) שכתב: "אפילו לא נראה מן הגובאי אלא ד' או חמשה בידוע שעתידין לבא הרבה" – י"ל שלשון "כנף אחד" אינו בדוקא אלא גוזמא. אלא לרמב"ם ושו"ע שהזכירו להלכה להדיא כנף אחד, קשה, הכיצד יתרבו בלא זוג של זכר ונקבה לפחות?
אלא שאמרו במסכת פסחים דף מח ע"ב: "סידוק - כקרני חגבים, דברי רבי מאיר... מאי טעמא דרבי מאיר - אין לך כל סדק וסדק מלמעלה שאין לו כמה סדקים מלמטה". ודין כנף הארבה כדין קרני חגבים. אין לך מכל העוף כל כנף הנגלה ונראה, שאין לו כנגדו כמה כנפיים מכונפות מהעין.
