הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

תוספת ביטוי "רב" לשמו של חכם

תענית כא ע"ב

ודרוקרת עיר המוציאה חמש מאות רגלי הוה, ויצאו ממנה שלשה מתים ביום אחד, 
גזר רב נחמן בר רב חסדא תעניתא. 
אמר רב נחמן בר יצחק: כמאן - כרבי מאיר, דאמר: ריחק נגיחותיו - חייב, קירב נגיחותיו - לא כל שכן? 
אמר ליה רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יצחק: ליקום מר ליתי לגבן! - אמר ליה: תנינא, רבי יוסי אומר: לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו. שכן מצינו בהר סיני שכל זמן שהשכינה שרויה עליו - אמרה תורה +שמות ל"ד+ גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא, נסתלקה שכינה ממנו - אמרה תורה +שמות י"ט+ במשך היבל המה יעלו בהר. וכן מצינו באהל מועד שבמדבר, שכל זמן שהוא נטוי אמרה תורה +במדבר ה'+ וישלחו מן המחנה כל צרוע. הוגללו הפרוכת - הותרו זבין והמצורעים ליכנס שם. 
אמר ליה: אי הכי - ניקום אנא לגבי מר. - 
אמר ליה: מוטב יבא מנה בן פרס אצל מנה בן מנה, ואל יבא מנה בן מנה אצל מנה בן פרס.

1.
רש"י מסכת תענית דף כא עמוד ב:

פרס - חצי מנה, ולשון פרוסה, כמו פרס פריסת מלכותך (דניאל ה),
שאביו של רב נחמן בר רב חסדא גדול מיצחק אביו של רב נחמן,
מדמיתקרי בר רב חסדא ואידך רב נחמן בר יצחק, מכלל שלא נסמך.

רב נחמן בר יצחק ורב נחמן בר רב חסדא שניהם נקראים "רב". אבל אביו של האחד הוא "רב חסדא" ואילו אביו של השני הוא "יצחק" ללא הקדמת "רב", ולכן הוא פחות חשוב וכדברי רש"י "שלא נסמך".

2.
תוספות מסכת תענית דף כא עמוד ב:

יבא מנה בן פרס - כלומר מוטב שיבא גדול בן הדיוט דפרס לא הוה אלא חצי מנה ואל יבא מנה בן מנה דהיינו רב חסדא דהיה מנה כלומר שהיה חשוב ופרס היינו יצחק אבוה דרב נחמן דלא מיקרי רב יצחק.

מתוס' משמע כרש"י שאמורא שמוזכר בשמו הפרטי ללא "רב" הוא פחות חשוב. וכנראה שהכוונה היא רק כשהוא מוזכר יחד עם בנו שהוא כן מוזכר עם תואר "רב".

3.
וראיתי מי שכתב שכאשר האב מוזכר עם תואר "רב" הכוונה היא, שהבן למד מאביו הרבה חכמה וזו מעלת הבן. ואולי אפשר לומר דווקא מי שלמד מאביו שאיננו "רב" אולי הוא גדול יותר! תלוי בהסבר סוגייתנו.

4.
ואולי עוד אפשרות: מי שלמד מאביו שהוא "רב" הרי שדבריו נחשבים יותר מפני שהם מבוססים על מסורת התושב"ע.

5.
ונראה להוסיף:
תוספות מסכת יומא דף נט עמוד א:

אתי למיטעי ע"כ נראה כמו שפרש"י כאן זה וזה יסוד דרומית מיהו ה"ג משכו גברי לגברא פירוש ר"ש בן יוחי שהוזכר שמו ושם אביו משך תלמידי רבי ישמעאל שהוזכר שמו ולא שם אביו לומר כדבריו...

רשב"י - הוא רבי שמעון בן יוחאי - נחשב כרבים ["גברי"]. ומעניין שלא מוזכר "רב יוחאי" אלא "יוחאי" [="יוחי"] בלבד, ובכל זאת הוא נותן תוקף לרבי שמעון [בנו] עצמו. מכאן נוכל להסיק שגם שם של חכם ללא תואר "רב" מוסיף תוקף לחכם אחר [אמנם מדובר באב ובנו]. אבל יותר תוקף יש אם האב נקרא "רב" - לפי סוגייתנו, וכפי שהסברנו בסעיף 4!

וראה מה שהסברנו שם במסכת יומא ובעוד מקומות.

6.
נראה לי שמההסברים לעיל ניתן להבין את החשיבות של הביטוי הנפוץ בש"ס: "אמר רב... אמר רב..."