בין תפילה לנפילה

בין הדף היומי ופרשת השבוע - פרשת חוקת תשע"ד / אריאל תמיר

תענית יד ע"א-ע"ב

בפרשתנו, פרשת חוקת, אנו קוראים: "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה...... וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" (במדבר כ, א-ו)

מה פישרה של נפילה זו המופיעה מספר פעמים, בפרט בפרשיית התורה האחרונות?

לשם כך נסקור בקצרה את הפעמים האחרונות בהם מופיעה 'נפילה' זו.
בפרשת קורח כשקורח ועדתו נקהלים על משה ואהרון וטוענים "רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' " (במדבר טז, ו) אין מילים בפי משה אלא "וישמע משה ויפול על פניו" (במדבר טז, ז) רק אח"כ משה מדבר אל קורח ועדתו.

מדוע לא הגיב משה רבנו מייד אלא רק נפל על פניו ומה פישרה של אותה נפילה?
רש"י כבר מסביר לנו בשם התנחומא 'ויפול על פניו' - מפני המחלוקת. מהמשך הפסוקים ומעדותה של התורה על ענוותנותו של משה משתמע אכן שנפילה זו הייתה ג"כ פעולה שמאפיינת את ענוותנותו של משה ובהלתו מפני המחלוקת.

בפרשת שלח כשהמרגלים הוציאו את דיבת הארץ וכל העם בכה בלילה ההוא "וילונו על משה ועל אהרון כל בני ישראל ויאמר אליהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת...הלא טוב לנו שוב מצרימה" (במדבר יד, ב-ג). גם כאן משה ואהרון נופלים על פניהם. "ויפול משה ואהרון על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל"(במדבר יד, ה) אלא ששם משה ואהרון נפלו על פניהם כדי להתפלל.

ומה פישרה של הנפילה של משה ואהרון בפרשתנו?

מסבירים חלק מפרשני המקרא, כי נפילה זו היא הפתח לחטא מי מריבה. למעשה בפרשה זו של מי מריבה נתנת למשה ואהרון הזדמנות לתקן את חוסר מעורבותם, לכאורה, בחטא המרגלים. כאשר כל בנ"י ועשרת המרגלים קוראים תיגר על הכניסה לארץ ישראל רק כלב ויהושע עומדים בפרץ. הקדשת שמו של ה' למול הטענות של בנ"י שהוחמצה ע"י משה ואהרון בפרשת המרגלים מקבלת, איפוא, הזדמנות שנייה. אלא שמשה ואהרון גם כאן למול הטענות של בני ישראל בוחרים בבריחה לאוהל מועד ובנפילה על פניהם. זה גם יכול להסביר את ההמשך בחטא מי מריבה ועונשו לעומת הפעם הקודמת שלא נענשו.

ההסבר הנ"ל יכול להסביר את השימוש שעושה הגמרא (במסכת תענית דף יד: אותה למדנו השבוע) דווקא בפסוק הנפילה של משה ואהרון בחטא המרגלים ולא משתמשת בפסוק שבפרשתנו.

הגמרא בדף יד: בהקשר של מנהגי אבילות בתעניות על הגשמים מביאה ברייתא כלהלן: "תנו רבנן חברים אין שאילת שלום ביניהן עמי הארץ ששואלין מחזירין להם בשפה רפה ובכובד ראש ....אמר ר' אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון שנאמר (יהושע ז-י ("ויאמר ה' אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך" ....ואמר ר' אלעזר לא הכל בקריעה ולא הכל בנפילה משה ואהרן בנפילה יהושע וכלב בקריעה משה ואהרן בנפילה דכתיב (במדבר יד-ה) "ויפל משה ואהרן על פניהם" יהושע וכלב בקריעה דכתיב (במדבר יד-ו/לח) "ויהושע בן נון וכלב בן יפנה קרעו בגדיהם"...."

ר' אלעזר אומר כמה מימרות בברייתא הנ"ל. ראשית הוא אומר שאין זה מכבודו של אדם חשוב ליפול על פניו אא"כ יודע שזה יעזור לו בכך שיענו לו מן השמיים.

בנוסף אומר ר' אלעזר שיש כאלו שקריעה פועלת אצלם יותר מנפילה ויש כאלו שלהיפך. הנפילה המובאת כאן בדבריו משמעותה תפילה. יש שתפילתם נענית ויש שמעשה חיצוני שלהם משפיע יותר, כקריעה. לכן מביאה הגמרא דווקא את הפסוק של חטא המרגלים שם לא נענשו משה ואהרון ושם התפילה הייתה במקומה. אלא שייתכן ואולי היה מצופה מהם שגם ימחאו על כבוד שמיים. כאשר במי מריבה בוחרים משה ואהרון שוב בנפילה, הגם שזו תפילה המתקבלת תמיד בברכה, אך כאן כבר אולי היה מצופה מהם יותר, כלקח מחטא המרגלים, שיביעו עמדה נחרצת ויעמדו בתוקף מול חילול כבוד שמיים ולא ימלטו את נפשם לאוהל מועד בתפילה בלבד.

קטונו מלהבין את עומק מעשיהם של ענקי אומתנו כמשה ואהרון, לבטח לחוות דעה שאינה חיובית על הנהגתם. אך אולי רוצה התורה ללמדנו שעם כל החשיבות והמשמעות הרבה והיקרה של תפילה בכל עת ועל כל דבר, קיימת גם חשיבות למעשה שבצידה.

בעידן בו רבות תפילות עמך בית ישראל כולנו משוועים ומייחלים ובטוחים שתפילות אלו בעזה"י לא ישיבו פנינו ריקם. התפילה והנפילה משמשות בערבוביא. אך גם במקום בו נצרכת תפילה יש לוודא שלא תהיה ח"ו נפילה שאינו במובן תפילה.

וברוח זו בת ימינו נסיים בדברי דוד המלך ע"ה שהעיד על עצמו שכולו תפילה. וכך אומר דוד בתהילים נ"ה בהקשר של מידת הביטחון בה' בעניינים אלו עליהם אנו מתפללים מאד בימים האחרונים: "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה...... הַשְׁלֵךְ עלַ ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק וְאַתָּה אֱלֹקים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ".  אכי"ר.

להורדת העלון