סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב חגי ניר, מכון הירושלמי

תענית יח ע"ב

 

המשנה (פרק ב', י"ד) קובעת: "אין גוזרין תענית בראשי חודשים, חנוכה ופורים, ואם התחילו אין מפסיקין – דברי רבן גמליאל".

פירוש: לכתחילה לא גוזרים תענית בזמנים אלו, אולם אם טעו והתחילו סדרת תעניות שאחת מהן חלה באחד מהזמנים האלו, הדין הוא שהתענית דוחה ימים אלו.

בשני התלמודים נשאלת שאלה מהי הגדרת "התחילו".

הבבלי מביא שתי דעות: רב אחא אמר: שלוש, רב אסי אמר: אחת.

הירושלמי (ב', י"ד): "ר' בא אמר: אחת, ר' יוסה אמר: שתים. וכך נפק עובדא כהדא דר' בא". (פירוש: יצא מעשה כר' בא. הכוונה: יצא מהציבור פסק כר' בא).

נשים לב, הבבלי לא מכריע כמו מי ההלכה. הירושלמי גם הוא לא פוסק אלא מספר שיצאה ההלכה בציבור כר' בא (תענית אחת) ואנו מבינים שזו דעתו אבל כאן הציבור הוא זה שהכריע. כלומר: הירושלמי מדגיש לנו את כוחו ויכולתו של הציבור שקבע הלכה והסכימו החכמים לפסק ציבורי זה.

לציבור יש כוח בקביעת הלכה. לציבור יש כוחות נוספים רבים. בזכותו נענה אליהו הנביא בהר הכרמל (תעניות פ"ג ה"ד): "אילולא שאמרו ישראל בהר הכרמל "ה' הוא האלקים, ה' הוא האלקים" לא ירדה אש מן השמים ושרפה את הקרבנות".

בזכות הציבור נענה חוני המעגל (פרק ג' ה"ט): "מעשה שאמרו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להן... ותנו כן בעשרין ביה צמון כל עמא למיטרא ונחת לון!

הציבור מבטא את רצון ה' – זוהי תפיסת הירושלמי.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר