למעוטי מאי?
תענית ג ע"ב
"ואמר רב יהודה: זיקא דבתר מיטרא - כמיטרא, עיבא דבתר מיטרא - כמיטרא, שימשא דבתר מיטרא - כתרי מטרי. - למעוטי מאי? למעוטי גילהי דליליא, ושמשא דביני קרחי".
קשה, הרי דברי רב יהודה באו לחדש את עצם הדברים שאמר, ומניין לגמרא שבאו גם למעוטי דבר אחר? כך הקשה ללא מענה הגבורת ארי: "קשה לי מנלן דאתי למעוטי מידי?".
ובשפת אמת תירץ שסיבת השאלה משום "דלעולם איכא בתר מיטרא או שמשא או עבים ורוחות". אך קשה שבלילה בהיר ללא רוח אין אף אחד מאלו.
ורש"י כתב: "למעוטי מאי - מאחר דכולהו כמיטרא, מאי קמעטינן דהוי בתריה, ולא הוי כמיטרא?". כלומר שהיתה סברה שדברי רבי יהודה כוללים כל אירוע שחל אחר המטר, ואמרה הגמרא מהם הדברים שאינם מועילים. אך קשה שהרי קיימים אירועים נוספים שלא הוזכרו לא לכאן ולא לכאן, כגון קשת, כגון קור וחום, כגון זריחת הלבנה לרש"י שפירש שגילהי דליליא הם ברקים, וברקים לתוספות שפירש שמדובר בזריחת הלבנה, ועוד. ולמה לא הזכירם רב יהודה אם מועילים הם כמיטרא או כתרי מטרי?
אלא יש לפרש על פי דברי התוספות במסכת בבא מציעא דף כא ע"א ד"ה וכמה, שדרך הגמרא להקשות כפתיחה של דברי התרצן – הוא ה"שואל ומשיב" (פרקי אבות פרק ו, ו). וכן השאלה "למעוטי מאי" אינה אלא דברי רב יהודה עצמו כפתיחה להצגת דברים שאין בהם שום תועלת.
