סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

ראש השנה ל-לה, תענית ב

 

1. באיזה עניין נזכר:

א. קבוצת אנשים, שככל שהחמה נטתה לצד מערב נכנסו למתח גובר והולך. מדוע?
ב. שמימש באופן שונה את דברי הכתוב (קידושין ל.): "לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד"?
ג. שלמרות בריאותו הטובה וצדיקותו נעדר מהתפילות לאורך ארבעה שבועות רצופים?
 

2. מה המשותף ל:

א. גשמים, חיה, תחיית המתים?
 

3. שונות:

א. תושבי מקום מסוים סבלו כנראה מצלצולים באוזניים, לפחות בזמן מסוים. במי מדובר?
ב. מניין שלאחר חורבן הבית השני גילו חכמינו אופטימיות מרובה באשר לבנייתו מחדש, וזאת חרף המצב הדתי– מדיני הקשה?
ג. מדוע שיר של יום רביעי פותח ב"אל נקמות ה' "?
ד. איזה נופך הוסיף אמימר לפסוק במשלי (כ"ב, ז) "...ועבד לוה לאיש מלוה"?
ה. באיזו נסיבה שפר גורלו של עיוור צבעים על פני חברו הבריא?
ו. ארמית+כנענית מסייעים לזיהוי אופן תקיעה מסוימת - הכיצד?
 

תשובות

1. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:
א. הקבוצה היא הלוויים המשוררים בבית המקדש, שביום המסופק של ראש השנה המתינו במתח לעדי קידוש החודש, כדי לדעת כיצד לנהוג לגבי שיר של יום, ל: הרישא של המשנה.
ב. "כל שנותיו של רבן יוחנן בן זכאי מאה ועשרים שנה מ' שנה עסק בפרקמטיא מ' שנה למד מ' שנה לימד", ל"א: 5 למטה.
ג. רבי יהודה היה מתפלל אחת לשלושים יום (רש"י: שהיה מחזר תלמודו כל שלשים יום), ל"ה. 6 לפני סוף הפרק.

2. מה המשותף ל:
א. "ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח", תענית ב. 4 למטה.

3. שונות:
א. "כי מסיים שליחא דציבורא תקיעה ביבנה לא שמע איניש קל אוניה מקל תקועיא (דיחידאי)" , ל. 7 למעלה. סביר להניח, שלפחות חלק מהם אכן סבלו גם מצלצולים באוזניים.
ב. חז"ל התקינו שהתבואה החדשה תיאסר לאורך כל יום שישה עשר בניסן, וזאת מ"חשש" של "מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר המזרח עכשיו נמי ניכול וכו'", ל. 7 למטה.
ג. "על שם שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן", ל"א. 9 למעלה.
ד. בעוד שהפסוק במשלי מדבר על מציאות כללית של תחושת נחיתות של הלווה ביחס למלווה לו, הרי אמימר, תושב נהרדעי, בהתייחסו לאותה אישה נתבעת שלא הלכה אחריו לבית הדין החלופי במחוזא, מחדש שהאישה הייתה חייבת לעשות כן על סמך הפסוק, שלפי פרשנותו מעמיד את הלווה הנתבע במעמד נחות, המחייב את הגעתו לבית הדין הרחוק יותר, ל"א: גמ'.
ה. עיוור הצבעים לא יכול היה לזהות את לשון הזהורית שלא הלבינה, על המשמעות השלילית שבדבר, ל"א: 3 מתחת להתרחבות.
ו. "(יום) תרועה"=יבבא בארמית. על אם סיסרא הכנענית כתוב "ותיבב", ונחלקו חכמינו אם בגניחה (=שברים) קא עסקינן, או שמא ביללה (=תרועה), ל"ג: בשליש התחתון.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל aryefell2@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר