הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"משום" רבי מאיר

ראש השנה יט ע"א

והא יהודה בן שמוע תלמידו של רבי מאיר, ורבי מאיר בתר הכי הוה. דתנן: כלי זכוכית שניקבו והטיף לתוכן אבר, אמר רבן שמעון בן גמליאל: יהודה בן שמוע מטמא משום רבי מאיר
 

1.
הגמרא מניחה במפורש שיהודה בן שמוע היה תלמידו של רבי מאיר. והיא מוכיחה זאת מברייתא שנאמר בה "יהודה בן שמוע משום רבי מאיר". אם כוונת הגמרא שיהודה בן שמוע חי אחרי רבי מאיר ניחא, אבל אם יש עניין להדגיש שהיה דווקא תלמידו של רבי מאיר הרי שנוכל להסיק מכאן שהביטוי "משום" מעיד שמדובר ברב ותלמידו! ובדרך כלל זה לגמרי לא כלל מוחלט. אלא שיש לומר שאצל התנאים הביטוי "משום" יכול לשמש גם ליחס בין תלמיד לרבו. אצל תנאים לא מצינו ביטוי ששגור אצל אמוראים "אמר רב... אמר רב..." - שמעיד על יחס בין רב ותלמיד.

1.2
לא נאמר בברייתא "יהודה בן שמוע משום רבי מאיר מטמא" אלא "יהודה בן שמוע מטמא משום רבי מאיר", ואולי באמת אין קשר בין ביטוי זה לביטוי המקובל של "אמר רב... משום רב..." שמשמעו שהתלמיד אמר בשם רבו, אלא שכאן רבי יהודה בן שמוע טימא בגלל הדין של רבי מאיר ולא מחמת שהיה תלמידו.

1.3
אבל מכך שהגמרא מביאה ברייתא זו כדי להוכיח שיהודה בן שמוע היה תלמידו של רבי מאיר משמע שהביטוי "משום" שבסוגייתנו שווה במשמעותו למשמעות שבכל מקום אחר שמנוסח "אמר רב... משום רב..."

2.
רש"י רוצה ללמדנו את סדר הדורות כדי להוכיח שהתנא "יהודה בן שמוע" - שהיה תלמידו של רבי מאיר - חי אחרי חורבן בית שני, ולכן הוא מונה את סדר הדורות מהחורבן ועד רבי מאיר שהיה רבו של יהודה בן שמוע:

2.1
רש"י מסכת ראש השנה דף יט עמוד א:

ורבי מאיר בתר חורבן הוה - כמה דורות,
דהא בימי רבן יוחנן בן זכאי חרב הבית,
ורבי אליעזר תלמידו היה,
ורבי עקיבא תלמידו של רבי אליעזר, כדאמרינן בשלהי ארבע מיתות (סנהדרין דף סח, א)

ורבי מאיר תלמידו של רבי עקיבא, כדאמרינן בפרק קמא דעירובין דף יג, א): כל מקום שאתה מוצא משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא אינו אלא רבי מאיר.

2.2
ואולי יותר מוכח מהמשך הגמרא שם [רש"י הפסיק את הציטוט ולא המשיך] :

ששימש את רבי ישמעאל ואת רבי עקיבא. דתניא, אמר רבי מאיר: כשהייתי אצל רבי ישמעאל הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר לי דבר. כשבאתי אצל רבי עקיבא אסרה עלי.

כנראה שהביטוי "שימש" שנאמר על תלמיד חכם הוא הביטוי החזק ביותר המעיד שהיה תלמיד לפני רבו.