יחיד ויחד (דף יח)
ראש השנה יח ע"א
"בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי כבני מרון? הכא תרגימו כבני אמרנא (רש"י: ככבשים שמונין אותן לְעַשְּׂרָן, ויוצאין זה אחר זה בפתח קטן, שאין יכולין לצאת כאחד). ריש לקיש אמר: כמעלות בית חורון (מקום צר ואין שנים יכולין לילך זה בצד זה). רב יהודה אמר שמואל: כחיילות של בית דוד (יוצאים בסך זה אחר זה, בצאתם למלחמה).
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: וכולן נסקרין בסקירה אחת. אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא (תהלים לג, טו) הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. מאי קאמר? אילימא הכי קאמר: דברנהו לכולי עלמא ומייחד לבייהו כהדדי (כְּלִבּוֹ של זה כך לִבּוֹ של זה) - והא קא חזינן דלאו הכי הוא. אלא לאו הכי קאמר: היוצר - רואה יחד לבם, ומבין אל כל מעשיהם".
פירש רש"י: "וכולן נסקרין וכו' - ואף על פי שעוברין זה אחר זה".
פירוש, לשון תחילת דברי רבה בר בר חנה: "וכולן נסקרין" – עם וא"ו החיבור, רבה בר בר חנה בא רק להוסיף ואינו חולק על הדוברים שלפניו שהסכימו כולם שהנידונים צועדים בסך זה אחר זה ונידונים אחד אחד. "שאין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהן דומים זה לזה" (מסכת ברכות דף נח ע"א), וכמו דברי רב נחמן בר יצחק בסוף הסוגיה. ואף על פי כן: כולן נסקרין בסקירה אחת, כי כאשר נֹכַח עֵינֵי ה' דַּרְכֵי אִישׁ, באותו זמן ממש אין נעלמים מעיניו גם מעשי שאר בני אנוש.
ומה הטעם לכך?
אמרו במדרש תנחומא פרשת כי תשא סימן יב:
"עד שאדם הראשון מוטל גולם הראה לו הקב"ה כל צדיק וצדיק שעומד מזרעו. יש שתלוי בראשו ויש תלוי בשערות ויש בצוארו ויש בשתי עיניו ויש בחוטמו ויש בפיו ויש באזניו ויש בזרועו".
נשמות בני אדם כולן הן חלקי נשמת אדם הראשון. כל יחיד ויחיד אינו אלא אבר אחד מתוך מכלול של שלמות. גם בדינו אין האדם נדרש להיות שלם בכל. עליו רק לבצע את תפקידו הוא באופן נכון, כך שיחד עם כולם תיעשה מלאכת הבריאה בשלמות.
יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ.
כיוצא בדבר אתה אומר: (תהלים יט, י) מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו.
יחדיו דוקא.
גם מטעם הירושלמי מסכת ראש השנה פרק ג ה"ה: "דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר".
גם משום שיש והבנת דבר אחד בתורה מתאפשרת בהבנת ענין אחר, "טעם שהניח לו במקרא סוף שיאמרו לו במשנה, טעם שהניח לו במשנה סוף שיאמרו לו במדרש, טעם שהניח לו במדרש סוף שיאמרו לו בהלכות, טעם שהניח לו בהלכות סוף שיאמרו לו באגדה, נמצא האדם ההוא יושב במקומו ומלא טוב וברכה" (מסכת אבות דרבי נתן פרק ח).
וגם מהטעם שרמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, הינם יחד גוף אחד שלם, ודוקא בסגולת שילובם יחדיו לְזַכּוֹת את ישראל.
