סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 878
"שלושה שאלו שלא כהגן לשנים השיבום כהגן לאחד השיבוהו שלא כהגן"
תענית ד ע"א
בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' רכ"ה נמצאת שאלה מעניינת: אחד שהשתדך עם אשה וקודם ההתקשרות הלך עמה לטייל הרבה, ואז עשו תנאים, ואח"כ טען שנודע לו שהיא חיגרת על רגל אחת והתקינו לה רגל של עץ, והיא טוענת שבודאי נודע לו מקודם לכן, שהרי טייל עמה הרבה, ודיבר עמה כמה שעות, ואין באפשרות שלא ידע שרגלה מעץ, והבעל טוען: שאף שהלך עמה כמה שעות ושוחח עמה לא שם אל לבו שרגלה רגל של עץ, והוא טוען מקח טעות הוא, והיא טוענת סבר וקבל, הגאון מברג'אן מוצא תשובה נפלאה לויכוח המענין בין החתן והכלה מגמרתינו.
מסבירה הגמ': אליעזר עבד אברהם אמר: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא את כדך" וגו' יכול אפי' חיגרת אפי' סומא, השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה. תוס' בד"ה "יכול" שואלים קושי' חזקה: הרי אליעזר לא לקח כל אחת מהנערות שבאה לשאוב מים, אליעזר בחר בנערה שנראתה בעיניו ראויה להיות אשתו של יצחק, אותה הוא ינסה בנסיון הטי נא כדך וכו', ולפי תשובתה ידע אם זוהי הנערה או לא, אם הנערה תהיה חיגרת או סומא הוא בכלל לא ישאל אותה, ושוב שאלתו היא שאלה כהוגן, עונים על כך התוס': "וי"ל דהכי פירושו, יכול אפי' חיגרת ואפי' סומא, יכול אפי' חיגרת שיהיה לה רגל של עץ והוא לא יהא רואה, או סומא, כגון שיש לה עיניים יפות ואינה רואה כלל", ז"א, שאלתו של אליעזר עדיין היתה שלא כהוגן, שהרי בהחלט יתכן שאותה נערה שאליעזר לא ישים לב לכך, כיוון שהיא תלך עם רגל של עץ, או שתהיה סומא בצורה כזו שהעיוורון לא ניכר בצורה חיצונית, ולכן שאלתו של אליעזר היתה שלא כהוגן, הרי לנו גמ' מפורשת שיתכן שנערה בעלת רגל של עץ תֵראה לעיניו של אליעזר כבעלת רגל רגילה, ומכאן מסיק המהרש"ם מברג'אן וז"ל: "הרי התם ראה אליעזר כיצד יורדת לעין, כיצד היא עולה, ואפי' הכי אפשר שלא יהא רואה, ומוכח דמיקרי מום בסתר ואפשר שלא ראה החתן והצדק עמו.
(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)
