סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים – אתרוג

 

"דתנן: אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים, ולירק בדרך אחד. שוה לאילן בשלשה דרכים: לערלה, ולרבעי, ולשביעית. ולירק בדרך אחד שבשעת לקיטתו עישורו, דברי רבן גמליאל. רבי אליעזר אומר: אתרוג שוה לאילן לכל דבר" (ראש השנה, יד ע"ב).

פירוש: דתנן [שכן שנינו במשנה]:אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים, ולירק הוא שוה בדרך אחד. כיצד? שוה לאילן בשלשה דרכים: לערלה שבשלוש השנים הראשונות, פירותיו אסורים באכילה כאילן, ולענין נטע רבעי, שכדין האילן, אף פירותיו בשנה הרביעית צריכים פדיון, ולענין שביעית לגבי קביעת שנת השמיטה. ובכל שלושת הדינים הללו הזמן הקובע הוא תאריך חנטת האתרוג, כדין פירות האילן. ושווה האתרוג לירק בדרך אחד שבשעת לקיטתו עישורו שלענין שנות המעשר, אנו הולכים לא אחר חנטת הפרי אלא לאחר לקיטתו, אלו דברי רבן גמליאל. ר' אליעזר אומר: אתרוג שוה לאילן לכל דבר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: אתרוג   שם באנגלית: Citron   שם מדעי: Citrus medica

שם נרדף במקורות: אתרוגא, תרונגא, פרי עץ הדר   שמות בשפות אחרות: ערבית – אתרג', תרנג'


נושא מרכזי: מקצב הפעילות השנתי של האתרוג ותלותו במים?

בניגוד לעצי פרי אחרים שבהם השלב הקובע למעשרות הוא החנטה הרי שבאתרוג הוא הלקיטה בדומה לירק. מפרש רש"י: "ולירק בדרך אחד - שבשעת לקיטתו עישורו שאין הולכין בו לענין מעשרות אחר חנטה כשאר אילנות אלא אחר שנה שנלקט בו כירק כדמפרש טעמיה לקמן וכו'". הדמיון ההלכתי לירק נובע מדמיון חקלאי: "מה ירק דרכו ליגדל על כל מים ובשעת לקיטתו עישורו, אף אתרוג דרכו ליגדל על כל מים ובשעת לקיטתו עישורו". רש"י: "מפני שדרכו ליגדל על כל המים - שמשקין אותו במים שאובין כירק, דהיינו טעמא דירק כדאמר בר"ה (דף יד) גורן ויקב כתיב גבי מעשר כדגן מן הגורן כו' מה גורן ויקב מיוחדין שגדלין על רוב מים דהיינו גשמים, ומתעשרין אחרי השנה שעברה, כדאמרינן בר"ה (דף יב:) דאזלינן בתר שנה שהביאו שליש בה, ולא אחר לקיטתו, וילפינן לה מקראי, אף כל שגדלין על רוב מים דהיינו אילנות, מתעשרין לשעבר. ואף על גב דמעשר דידהו דרבנן הוא אסמכינהו אקראי. יצאו ירקות שגדלין על כל מים מתעשר לשנה הבאה".

בניגוד לעצי פרי אחרים המסתפקים במי גשמים הרי שאתרוג בדומה לירקות "גדל על כל מים" וזקוק להשקייה חיצונית. ההבדל בין ירקות ובין עצי פרי (מלבד האתרוג ועצי הדר נוספים) נובע מההבדל בעומק בית השורשים של הצמח. לעצי פרי שורשים עמוקים יחסית העשויים להגיע לשכבות קרקע לחות בניגוד לירקות שבית השורשים שלהם רדוד ומתייבש במהירות. גורם נוסף המסביר את הצורך של הירקות בהשקייה סדירה הוא שטח העלווה הגדול של רבים מהם בהשוואה לרוב עצי הפרי. איבוד המים העיקרי של הצמח הוא דרך הפיוניות שבעלים וככל ששטח העלים גדול יותר עולה קצב איבוד המים לאוויר.

לדעת בן עזאי (סוכה, לה ע"א) מאפיין זה של האתרוג רמוז בשמו "פרי עץ הדר": "בן עזאי אומר: אל תקרי הדר אלא הדור שכן בלשון יווני קורין למים הדור ואיזו היא שגדל על כל מים? הוי אומר זה אתרוג". אכן ביוונית ובשפות אירופאיות נוספות מים נקראים "הידרו" (Hydro). ממילה זו נגזרו מונחים רבים כמו למשל, היסוד מימן נקרא הידורגן כלומר יוצר מים או, הידרותרפיה וכד'. שאלה פתוחה היא האם מכאן נובע גם הדמיון הפונטי בין "הידרו"' ל"הדר"?

האתרוג וכל עצי ההדר זקוקים לא רק לרצף השקיה אלא גם להשקיה מרובה על מנת להניב יבול איכותי (בימיהם של חז"ל האתרוג היה פרי ההדר היחיד באזורנו ולכן התייחסו רק אליו). תכונה ייחודית נוספת של ההדרים, הקשורה לתכונה הראשונה, היא ניבה של פרי לאורך כל השנה. בהדרים רבים (לא בכולם) ביניהם האתרוג אין עונת פריחה מוגדרת והתפתחות הפירות משתרעת כמעט על פני כל השנה (מלבד כחודשיים מנוחה) ולכן ניתן למצוא בו זמנית פרחים ופירות בשלים (תכונה זו בולטת אף יותר בלימון). תכונה זו יוצאת דופן בין עצי הפרי של ארץ ישראל המניבים בעונות מוגדרות קצרות יחסית. יוצאת מן הכלל היא התאנה המניבה במשך תקופה ארוכה אך מוגבלת. בלשון הגמרא (סוכה, לה ע"א): "רבי אומר: אל תקרי הדר אלא הדיר, מה דיר זה יש בו גדולים וקטנים, תמימים ובעלי מומין, הכי נמי יש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין. אטו שאר פירות לית בהו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין? אלא הכי קאמר: עד שבאין קטנים עדיין גדולים קיימים". ברוב פירות ההדר ובתוכם האתרוג והלימון, הזמן העובר מהחניטה ועד ולקטיף קרוב ל - 9 חודשים, זמן רב במיוחד (אפילו בשקד הממהר לפרוח ומאחר להבשיל, כמאמר אחיקר החכם, חולפים רק כשישה חודשים מהחנטה עד להבשלה. ראו עוד במאמר "ומקלו של אהרן שקדים ופרחים"). ברוב עצי הפרי האחרים הזמן החולף מהחניטה עד ההבשלה הוא בין 45 יום ל-90 יום. כאמור, חז"ל התייחסו רק לאתרוג, אך הפוסקים הסתפקו האם מעמד ההדרים האחרים זהה לאתרוג (ראו עוד ב"לעיון נוסף").

לצורך ייצור הפרחים והפירות העץ זקוק לרמת פעילות גבוהה ולכן האתרוג זקוק לאספקת מים גדולה וקבועה. למים תפקיד חיוני כמגיבים בריאקציות (תהליכים ביוכימיים) של ההטמעה. בנוסף לכך המים משמשים להעברת מינרלים מהקרקע אל חלקי הצמח השונים והעברת סוכרים המיוצרים בעלים אל הפירות המתפתחים והשורשים. מחסור במים גורם לסגירת הפיוניות (הפתחים בעלה דרכם חודר הפחמן הדו-חמצני, אבן הבניין לייצור הסוכרים) וכך נעצר תהליך ההטמעה.

מאפיינים אלו של האתרוג קשורים למוצאו בדרום מזרח אסיה באיזורים בעלי אקלים טרופי. הוא גדל בר גם בעמקים למרגלות רכס הרי ההימלאיה בגבול הודו ובורמה. בבתי גידול אלו המים והטמפרטורה אינם מהווים גורם מגביל ולכן תופעת העונתיות במחזור חיי העצים מצומצמת יותר בהשוואה לאיזורים הנתונים לשינויים חדים בטמפרטורה וכמויות משקעים. מסיבה דומה גם התאנה שמוצאה הראשוני באיזורים הטרופיים מניבה לאורך תקופה ארוכה. הפצת האתרוג לאיזורים צחיחים יותר כגידול חקלאי התאפשרה בעזרת המרת המשקעים הרבים בהשקייה מלאכותית מרובה ("שמשקין אותו במים שאובין"). בשנים האחרונות התפתחה שיטה המסייעת לקבוע את עיתוי ההבשלה בהדרים. בשלב הראשון המתבצע בקיץ מצמיאים את העץ במשך כחודשיים דבר הגורם לכניסתו לעקה חריפה. לאחר מכן מחדשים את ההשקייה ובעקבותיה מתחיל לבלוב וגל פריחה משמעותי. החקלאים מנצלים את שיטה זו על מנת לכוון את הבשלת הפרי לעונה מתאימה. באתרוג לקראת ראש השנה וסוכות ובלימון לשלהי הקיץ שבו מחיר הפרי גבוה ביותר.

 

        
תמונה 1. פרדס אתרוגים     תמונה 2. 


תודה לד"ר עקיבא לונדון על הערותיו ששוקעו ברשימה זו.

 

לעיון נוסף:


הרב א. סוחובולסקי, תשובה לגבי מעמדם ההלכתי של פירות הדר. ראו כאן.

הרב י. פרידמן, "הגדרת החנטה בלימונים".
 
למאמר על השפעת מחסור במים על נזקים בהדרים לחצו כאן

   

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר