חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

חגיגה ה-יא

1. באיזה עניין נזכר:

א. "כינה"?
ב. "קש"?
 

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. שעשה לכאורה מעשה טוב ולמרות זאת ננזף?
ב. שהייתה בקיאה בהלכות ניקור ?
ג. שהתעקש ומחל על כבודו, ובעקבות כך זכה לברכה, שניסוחה עורר את התפעלותו?
ד. שעל אף חובתה לשמוח ברגל נמנעה מלעשות כן, מחשש ל...קרוב משפחתה המפונק?
 

3. מה המשותף ל:

א. המקמץ, המצרף נחושת, הבורסי?
 

4. השלם:

א. ".......... לא יוכל ל....... וחסרון לא יוכל ל...............".
ב. "אינו ....... שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ...... פעמים".
ג. "הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הם כ............ ה............. בשערה".
ד. "מלאכת .......... אסרה תורה".
 

5. שונות:

א. בענייננו יש הסבר בלתי שגרתי לפשר פטירתם של אנשים כשרים בגיל צעיר. מהו?
ב. מהו מקור הצירוף – היחיד בכל הש"ס – "מאיגרא רם לבירא עמיקתא"?
ג. מהו המקור – כפי הנראה בהקשר לא חיובי – לצירוף "בר בי רב דחד יומא"?
ד. היכן בענייננו יש ביטוי מעשי למאמרם ז"ל "כל המוסיף גורע"?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר:
א. "כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם...מאי על כל נעלם אמר רב זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה ושמואל אמר זה הרק בפני חבירו ונמאס", ה. בשליש התחתון.
ב. "...דרבי יעקב איש כפר חיטייא הוה מקביל אפיה דרביה כל יומא כי קש (= נהיה קשיש, הזדקן) א"ל לא נצטער מר דלא יכיל מר וכו'", ה: 10 למטה.

2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. כי הא דרבי ינאי חזייה לההוא גברא דקא יהיב זוזא לעני בפרהסיא אמר ליה מוטב דלא יהבת ליה מהשתא דיהבת ליה וכספתיה" ה. 6 לפני ההתרחבות הראשונה.
ב. אשתו של רבא, בזכות היותה בתו של רב חסדא, שלח לה בעלה בשר שאינו מחותך בערבי שבתות, מבלי לחשוש לבשר טרף, ה. בהתרחבות הראשונה.
ג. רבי חייא, שהתלווה לרבי בדרכו, ניסה להגן על כבודו של חבירו ולמונעו מלהצטרף אליו לביקור אצל הצורבא מרבנן במקום מסוים. רבי, בענוותנותו, סירב לכך, ובעקבות כך זכו לברכתו של המארח העיוור: "אתם הקבלתם פנים הנראים ואינן רואין תזכו להקביל פנים הרואים ואינן נראין", ה: מעל לרבע התחתון.
ד. חנה, אם שמואל, שנמנעה מכך בגלל "מפנקותא (=חולשה גופנית) יתירתא חזייא ביה בשמואל", ו. 10 למעלה.

3. מה המשותף ל:
א. שלושתם פטורים מלעלות לרגל בשלושת הרגלים מחמת הריח הרע הנודף מהם, ז: 4 למעלה.

4. השלם:
א. "מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות", ט. בשליש המשנה.
ב. "אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד פעמים", ט: 8 לפני ההתרחבות.
ג. "הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הם כהררים התלויין בשערה", י. במשנה.
ד. "מלאכת מחשבת אסרה תורה", י: 1 למעלה.

5. שונות:
א. "היינו דכתיב הן בקדושיו לא יאמין" (ה. בשליש העליון): הסיבה לכך טמונה ברצונו של הקב"ה למנוע מהם בעתיד קלקול ותקלה.
ב. "רבי הוה נקיט ספר קינות וקא קרי בגויה כי מטא להאי פסוקא השליך משמים ארץ נפל מן ידיה אמר מאיגרא רם לבירא עמיקתא", ה: בשליש התחתון.
ג. "רב אידי...הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב והוו קרו ליה רבנן בר בי רב דחד יומא", ה: 8 למטה.
ד. הסיבה לאיסור לדרוש בסתרי עריות בשלושה מושתתת על הסברא, שכאשר אחד מהתלמידים שוקל וטר עם הרב, שני האחרים שוקלים וטרים ביניהם, ואינם שומעים את דברי רבם, מחדל העלול לגרום להתרת איסורים בעריות, בעוד שחשש זה אינו תקף ביחס לשניים, שהרי אחד שוקל וטר עם הרב, בעוד שחבירו מאזין להם, י"א: 4 מתחת להתרחבות.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]