הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"תניא כוותיה" - משמעות שונה

ראש השנה ג ע"א

אלא אמר רבי אלעזר: מהכא +דברי הימים ב ג+ ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו. מאי שני - לאו שני לירח שמונין בו למלכותו? -
מתקיף לה רבינא: ואימא שני בחדש! - אם כן שני בחדש בהדיה הוה כתיב ביה. - ואימא בשני בשבת! - חדא: דלא אשכחן שני בשבת דכתיב. ועוד: מקיש שני בתרא לשני קמא, מה שני קמא - חדש, אף שני בתרא - חדש. תניא כוותיה דרבי יוחנן: מנין שאין מונין להם למלכים אלא מניסן - שנאמר +מלכים א ו+ ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים וגו', וכתיב +במדבר לג+ ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וגו', ]וכתיב +דברים א+ ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש[, וכתיב +דברים א+ אחרי הכתו את סיחון וגו', ואומר וישמע הכנעני וגו', ואומר ויראו כל העדה כי גוע אהרן וגו', ואומר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית וגו', ואומר ויהי בשנה השנית בחדש השני וגו', ואומר בחדש השלישי לצאת בני ישראל וגו', ואומר ויחל לבנות וגו'.

1.
קצת קשה ש"רבינא" - אמורא בדור השישי - "מתקיף" על רבי אלעזר - אמורא בדור השני, חברו של רבי יוחנן.

1.1
ואולי הגירסא בגמרא היתה "אמר ר"א..." והכוונה ל"רב אשי".

1.2
או אולי מדובר בסוגייתנו ברבינא הקדמון שחי בימי רב יוסף - אמורא בדור השלישי. ומתאים ש"מתקיף" על חכם בדור שלפניו!

2.
הביטוי "מתקיף" בסוגייתנו הוא בפרשנות פסוקים ולא בסברא עצמאית!

3.
הביטוי "תניא כוותיה דרבי יוחנן" משמעו שיש הוכחה לדברי רבי יוחנן, ובדרך כלל - בש"ס - הכוונה היא גם שכך נפסק להלכה [בתקופת מי שקבע את הביטוי הזה בגמרא].

3.1
חידושי הרשב"א מסכת ראש השנה דף ג עמוד א:

תניא כותיה דר' יוחנן. ולאו לאפוקי מדר' אלעזר דהא א"א בלא קרא דר' אלעזר ובברייתא נמי משום קרא דר' אלעזר מסיק לה, אלא לומר דממקום שבא לו ר' יוחנן בשיקלא וטריא שלו כך תנו לה בברייתא.

הוא מחדש שכוונת הביטוי איננו להכריע כרבי יוחנן אלא "רק" לומר שדברי רבי יוחנן מובאים בברייתא אבל יש בברייתא גם כדברי רבי אלעזר!

ונראה לחדד ולומר, שמשמעות הביטוי "תניא כוותיה" [לפחות בסוגייתנו] "הפוכה" מהמשמעות המקובלת! לא שהברייתא היא הוכחה לדברי האמורא [והאמורא אולי בכלל לא הכיר את הברייתא], אלא להיפך, האמורא למד את דבריו שלו מתוך הברייתא שהיתה כמובן ידועה לו והיתה המקור לדבריו, כלומר, האמורא [בסוגייתנו - רבי יוחנן] למד את דבריו מהברייתא המובאת!

3.2
תוספות מסכת ראש השנה דף ג עמוד א

תניא כוותיה דר' יוחנן - לאו לאפוקי דר' אלעזר דהא מייתי נמי דר' אלעזר בהך ברייתא
ובקרא דר' אלעזר לא סגי דהוה אמינא דלשלמה ודאי הוי שני לירח שמונין לו למלכותו לפי שעמד בניסן אבל לשאר מלכים לא להכי צריך נמי דמקיש ליציאת מצרים.

לפי תוס' גם רבי אלעזר צריך את ההיקש של רבי יוחנן, ולכן אין ה"תניא כוותיה דרבי יוחנן" בא לומר שאין הלכה כרבי אלעזר.

3.3
יוצא מכל הפרשנים שמשמעות ביטוי זה "קצת" שונה מהמשמעות המקובלת בשאר הש"ס!
ומדוע?
אולי כי מדובר בדרשות פסוקים שבנויות על מסורות מדורות קודמים!

3.4
וראה ב"מתיבתא", הערה כה, שיש מי שלא גורס בברייתא את הפסוקים של רבי אלעזר, וממילא ה"תניא כוותיה" הוא במשמעות הרגילה בש"ס, שיש הוכחה לרבי יוחנן.