הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"ועוד"
ביצה לד ע"א-ע"ב
משנה. ועוד אמר רבי אליעזר: עומד אדם על המוקצה
ערב שבת בשביעית, ואומר: מכאן אני אוכל למחר. וחכמים אומרים: עד שירשום, ויאמר: מכאן ועד כאן.
1.
המשנה הקודמת בדף לג עמוד א:
משנה. רבי אליעזר אומר: נוטל אדם קיסם משלפניו לחצוץ בו שיניו, ומגבב מן החצר ומדליק, שכל מה שבחצר מוכן הוא. וחכמים אומרים: מגבב משלפניו ומדליק.
אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר, ולא מן הרעפים ולא מן המים. ואין מלבנין את הרעפים לצלות בהן.
בדין הראשון רבי אליעזר מיקל וחכמים מחמירים.
אחרי הדין הראשון המשנה מזכירה כמה דינים שבהם אין מחלוקת [וגם רבי אליעזר מודה בהם].
2.
משנתנו פותחת ב"ועוד אמר רבי אליעזר".
2.1
רש"י מסכת ביצה דף לד עמוד א:
ועוד אמר ר' אליעזר - משום דתנא אחת לקולא גבי מוקצה, והדר אמר אחריתי, קאמר ועוד,
מסביר רש"י ששני הדינים של רבי אליעזר הם לקולא ולכן נאמר הביטוי "ועוד".
2.2
מקשה רש"י:
וקשיא לי בגוה: והא אפסקוה רבנן במילי טובא, באין מוציאין את האור והנך דבהדיה, והיינו מלתא אחריתי דלאו מלתיה,
בין דברי רבי אליעזר הראשונים - במשנה הקודמת - לדבריו במשנתנו - המשנה הקודמת דנה בעוד כמה מקרים ודינים שבהם לא מוזכר כלל רבי אליעזר.
ואמאי לא אותביניה בעירובין (כג, א) גבי ועוד דר' יהודה בן בבא דאותביה מרבי אליעזר דסוכה, ושנינן: לא אפסקוה אלא במלתיה, ואלו אותבינה מהא - לא הוה ליה לשנויי הכי,
ובגמרא במסכת עירובין דף כג משמע שאם יש הפסק בין שני דברי התנא בנושאים אחרים אין המשנה כותבת "ועוד" לפני דבריו האחרונים.
והנה כאן המשנה כן פותחת ב"ועוד" למרות שיש הפסקה בין שני דברי רבי אליעזר.
2.3
עונה רש"י:
ואומר אני שגרסת המשנה שלא כסדר.
רש"י משנה גירסא!
וטוען שמשנתנו צריכה להופיע אחרי דברי רבי אליעזר במשנה הקודמת!
3.
תוספות מסכת ביצה דף לד עמוד א:
ועוד אמר ר' אליעזר עומד אדם כו' - פרש"י דמשום דקאמר ר"א חדא לעיל גבי נוטל אדם קיסם קאמר הכא ועוד אחריתי לקולא והקשה רש"י הא אפסקו במילי טובא באין מוציאין האור והיינו במלתא אחריתי דלא אמרו בה רבי אליעזר ורבנן וא"כ לא שייך ביה למימר ועוד דהכי מוכח בעירובין (דף כג. ושם) דכל היכא דאפסקוה בדבר דלא איירו בה לא שייך למימר ועוד ע"כ נראה לפירוש רש"י דהגרסא מהמשנה משובשת היא בספרים והא דאמר ר' אליעזר עומד אדם כו' יש להיות קודם ההיא דאין מוציאין וכו'
וקשה דא"כ גם סדר הגמ' אינו כמשפט
תוס' מקשה: גם אם "נתקן" את סדר המשניות לא נצליח "לתקן" את מהלך הגמרא [והוא לא מפרט!]
3.1
ור"ת אומר דהיכא דהוו תרוייהו לקולא שפיר קאמר ועוד אף על גב דאפסקו במילי אחריני והא דאמרינן בעירובין דלא שייך למימר ועוד היינו היכא דהוו חדא לחומרא וחדא לקולא והא דאפסקוה זהו לפי שרוצה לשנות מילי דאור גבי הדדי.
מסקנת רבנו תם, שאם שני דברי התנא [רבי אליעזר] הם לקולא אזי אפשר שעורך המשנה מפריד בין שני דברי התנא על ידי הבאת מקרים אחרים!
3.2
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים צ-צא הסברים נוספים, שבמשנה הקודמת אין הדינים הנוספים נחשבים "הפסקה" כי הם באותו עניין.
4.
הערה: עיקר הסוגיה שעוסקת בביטוי "ועוד" היא במסכת עירובין דף כג.
5.
הערה א: מבלי להתייחס לסוגיות בגמרא היה נראה לומר - על פי סברא פרטית - שהביטוי "ועוד" בא ללמדנו שיש קשר פנימי הדוק בין שני הדינים שאמר אותו חכם - בסוגייתנו - רבי אליעזר.
הערה ב: אולי משמעות הביטוי "ועוד" בגמרא - כשמדובר על אותו תנא - שאין ההלכה כדבריו בשני הדינים.
הערה ג: ראה בספר המשניות, שהתוספת למשנה הקודמת בסוגייתנו - אחרי דברי רבי אליעזר הראשונים - מובאת כמשנה עצמאית - ואולי לזה התכוון רש"י שצריך לשנות את הסדר, ושמשנתנו צריכה להיכתב לפני המשנה הקודמת בספר המשניות.
