טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

הכא בארזי ואשוחי עסקינן – אשוח קיליקי

"מתחילין בערמת התבן. אמר רב כהנא: זאת אומרת מתחילין באוצר תחלה. מני רבי שמעון היא, דלית ליה מוקצה. אימא סיפא: אבל לא בעצים שבמוקצה אתאן לרבי יהודה, דאית ליה מוקצה! הכא בארזי ואשוחי עסקינן, דמוקצה מחמת חסרון כיס, ואפילו רבי שמעון מודה" (ביצה, ל ע"א).

פירוש: שנינו במשנה: ומתחילין בערמת התבן. אמר רב כהנא: זאת אומרת: מתחילין באוצר תחלה. כלומר: מותר לכתחלה ליטול ביום טוב דברים מן האוצר (המחסן) אף שהוא מיועד למטרות אחרות, ואין אומרים שהקצה אותו מדעתו. ואם כן מני [כשיטת מי היא] משנה זו כשיטת ר' שמעון היא דלית ליה [שאין לו, שאינו סובר] דין מוקצה, שלשיטתו אין איסור טלטול ושימוש בשבת וחג בדברים שאדם מקצה מדעתו. ומקשים: אימא סיפא [אמור את סופה] של אותה משנה: אבל לא בעצים שבמוקצה. אם כן, אתאן [הגענו] לשיטת ר' יהודה, דאית ליה [שיש לו, שהוא סובר] את דין מוקצה! ומתרצים: הכא [כאן] בארזי ואשוחי עסקינן [בארזים ואשוחים אנו עוסקים] שהם עצים יקרים שאין משתמשים בהם להסקה אלא רק לבנינים חשובים, וזה הוא מוקצה מחמת חסרון כיס, כלומר דבר שאדם הקצהו לא מחמת איסור שבו, אלא מחמת חסרון כיס אם ישתמש בו, ובזה אפילו ר' שמעון מודה שיש לאסור את טלטולם משום מוקצה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: אשוח קיליקי          שם באנגלית: Cilicia Fir          שם מדעי: Abies cilicica

שם נרדף במקורות: אשוחי         שמות בשפות אחרות: ערבית – שוח (شوح)


הנושא המרכזי: לזיהוי האשוחי

ראו עוד במאמר "ברוש ברתי תדהר שאגא ותאשור שורבינא" (בבא בתרא, פ ע"ב).
 

אין בידינו מידע מספיק על מנת לזהות את האשוחי ברמת וודאות גבוהה יחסית. המידע היחיד שיש בידינו במקורות הוא הדמיון בינו לבין הארז. מסוגייתנו משתמע שהאשוחי הוא עץ בנין יקר בדומה לארז וכפירוש רש"י: "ארזי ואשוחי - אין אדם מסיק אותן, דעומדין לבנין". הערוך (ערך "ארז") פירש: "... פי' ארזי ואשוחי עצי ארזים וברושים העשוין לקורות שאין דעתו של אדם להסיקן וגמר והקצה אותן". בערך "אשוחי" כתב: "... פי' אחר אשוחי וארזי עצים מין אילן ששמו שוח והן יפין ומתוקנין למלאכה דומיא דארזי. פירוש אחר אשוחי ארזים נקבות ארזי ארזים זכרים". רש"י (שבת, קנז ע"א) פירש גם הוא כפירוש האחרון בערוך: "בארזי ואשוחי - ארז זכר וארז נקבה שעומדין לבנין". בערוך השלם (ערך "אשוחי") מובאת בדברי הערוך גירסה שונה: "... ומהן עושין תרני הספינות הטובות והוא כמין ארז אלא שיאריך עצו יותר מן הארז והוא יותר סובל מהארז".

י. פליקס סבר שהאשוחי הוא העץ אשוח קיליקי שכנראה גדל בעבר גם בחרמון. רמז לזיהוי זה ניתן לקבל משמו הערבי של האשוח – שוח. לדעת פליקס שמו המקראי של האשוח הוא תדהר משום שלשאר העצים המחטניים ניתנו כבר שמות מקראיים. ח. י. קאהוט (שם) טען ש"שאח" בערבית הוא הדולב (Planate) אך לא מצאתי סימוכין לדבריו. האשוח הקיליקי הוא מין עץ מחטני שתפוצתו משתרעת בלבנון, סוריה וטורקיה. 5000 שנות כריתה, שריפות ורעייה צמצמו את שטחי היערות בהם הוא גדל, יחד עם עצים אופייניים נוספים, לכמה מובלעות.
 

תמונה 1.  אשוח קיליקי        צילם: Elie plus		תמונה 2.  אשוח קיליקי - אצטרובלים        צילם: Elie plus

רשימת מקורות:

י. פליקס, 'עצי בשמים יער ונוי – צמחי התנ"ך וחז"ל', עמ' 248.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.