הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבי ובית הלל - כמי הלכה
ביצה יז ע"א
תנו רבנן: יום טוב שחל להיות בשבת.
בית שמאי אומרים: מתפלל שמנה [ואומר] של שבת בפני עצמה ושל יום טוב בפני עצמה.
ובית הלל אומרים: מתפלל שבע, מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת, ואומר קדושת היום באמצע.
רבי אומר: אף חותם בה מקדש השבת ישראל והזמנים.
תני תנא קמיה דרבינא: מקדש ישראל והשבת והזמנים. אמר ליה: אטו שבת ישראל מקדשי ליה? והא שבת מקדשא וקיימא!
אלא אימא: מקדש השבת ישראל והזמנים.
אמר רב יוסף: הלכה כרבי, וכדתריץ רבינא.
מבנה הסוגיה:
1.
תנו רבנן: יום טוב שחל להיות בשבת.
בית שמאי אומרים: מתפלל שמנה [ואומר] של שבת בפני עצמה ושל יום טוב בפני עצמה.
ובית הלל אומרים: מתפלל שבע, מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת, ואומר קדושת היום באמצע.
רבי אומר: אף חותם בה מקדש השבת ישראל והזמנים.
"רבי" מתייחס לבית הלל ומוסיף כיצד יש לסיים את הברכה האמצעית. לא לגמרי ברור האם "רבי" מוסיף על דברי בית הלל או שמא הוא חולק עליהם בנקודה זו. ראה ב"מתיבתא", הערה ד, שלפי בית הלל אין צורך לסיים בסיום הברכה האמצעית בברכת יום טוב אלא בשל שבת בלבד ועל כך "חולק" רבי שיש לסיים אף בברכת יום טוב [="הזמנים"]. ובהערה ז, שמביא, שבדיעבד יצא ידי חובה אם עשה כבית הלל ולא כרבי.
ויש להעיר שרבי מוסיף גם את "ישראל".
1.א
הערה: כיצד תנא מאוחר חולק על בית הלל! אולי מתאים להערה הקודמת: דברי "רבי" הם רק לכתחילה!
2.
תני תנא קמיה דרבינא: מקדש ישראל והשבת והזמנים. אמר ליה: אטו שבת ישראל מקדשי ליה? והא שבת מקדשא וקיימא!
אמורא הביא ברייתא לפני רבינא שבה מובא [אמנם כדעת רבי] שמזכיר את שלושתם אולם בסדר שונה "ישראל והשבת והזמנים" ולא כברייתא: "השבת ישראל והזמנים"
רבינא מקשה על הסדר שבברייתא שהובאה לפניו.
2.1
רבינא מיישב ומתקן את הברייתא שהובאה בפניו שיש לגרוס כבברייתא הראשונה - "השבת ישראל והזמנים":
אלא אימא: מקדש השבת ישראל והזמנים.
האם רבינא מתקן את הגירסא בברייתא לפי סברתו מכח קושייתו? ואולי יש באמת סתירה בין שתי הברייתות ורבינא אמנם רשאי לפסוק כברייתא הראשונה אבל מדוע הוא מתקן את לשון הברייתא השניה!
ונראה שרבינא מתכוון לומר, שלפי תיקון גירסת הברייתא השניה יש "הוכחה" לדבריו בזה שהוא חולק על בית הלל! ובזה יש מענה לשאלתנו לעיל בסעיף 1.א
3.
אמר רב יוסף: הלכה כרבי, וכדתריץ רבינא.
מכך שנפסק "הלכה כרבי" משמע שהוא חולק על בית הלל ולכן יש משמעות לפסוק כמותו [ראה למעלה בסעיף 1 כולו].
3.1
ומה המשמעות של "כדתריץ רבינא", כנראה שהגמרא מתכוונת לגירסת רבינא בברייתא השניה כבסעיף 2 לעיל.
3.2
כיצד רב יוסף פוסק כרבינא הרי רבינא חי אחריו כמה דורות.
יש מי שמיישב, שרב יוסף פסק כרבי, וסתמא דגמרא הוסיפה את הביטוי "וכדתריץ רבינא".
ויש מי שמיישב, שרבינא בסוגייתנו איננו רבינא שהיה חברו של רב אשי, אלא רבינא הקדמון שחי לפני רב יוסף.
וראה מה שכתבנו על "רבינא" במסכת חולין דף מח.
