סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"תניא נמי הכי"

ביצה טז ע"א


כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים, חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה. שאם פחת - פוחתין לו, ואם הוסיף - מוסיפין לו. אמר רבי אבהו: מאי קראה - +תהלים פא+ תקעו בחדש שופר (בכסא) +מסורת הש"ס: בכסה+ ליום חגנו, איזהו חג שהחדש מתכסה בו - הוי אומר זה ראש השנה, וכתיב +תהלים פא+ כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. מאי משמע דהאי חק לישנא דמזוני הוא - דכתיב +בראשית מז+ ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה. מר זוטרא אמר מהכא: +משלי ל+ הטריפני לחם חקי.
תניא, אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה - מניח את השניה ואוכל את הראשונה. אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו, שכל מעשיו לשם שמים. שנאמר +תהלים סח+ ברוך ה' יום יום. תניא נמי הכי: בית שמאי אומרים: מחד שביך לשבתיך, ובית הלל אומרים: ברוך ה' יום יום.

1.
הפרשנים מעירים שיש כאן תופעה יוצאת דופן. הביטוי "תניא נמי הכי" בא להוכיח את דברי ה"תניא" הקודמים ולא דברי אמוראים - כמקובל.

2.
ראה ב"מתיבתא", הערות כד, כז, כמה הסברים לדינים אלה.

2.1
הברייתא השניה מלמדת שגם כל אדם צריך לנהוג כך. [לפי בית שמאי או לפי בית הלל]. לפי הסבר זה מובן מדוע בברייתא הראשונה מצויין שכך נהגו בית הלל ובית שמאי עצמם.

2.2
נראה לי, שלפי הברייתא הראשונה לא מוכח שיש מחלוקת בין בית הלל ובית שמאי, אלא שהיו אלה שתי הנהגות שונות ושתיהן ראויות. ואילו הברייתא השניה מלמדתנו שכל אחד מהם - בית הלל ובית שמאי - פסקו כך למעשה ולא רק כהתנהגות טובה. ולפי זה קשה הביטוי "תניא נמי הכי"!, ואולי היא הנותנת, הברייתא השניה באה להורות שהברייתא הראשונה גם היא היתה הלכה למעשה.

2.3
ונראה לי לומר אפשרות נוספת: הברייתא הראשונה יתכן והיא דעת תנא מסויים, שכך אמר על בית הלל ובית שמאי, ואולי יש חכמים אחרים שלא העידו שכך נהגו בית הלל ובית שמאי [כמו שנהוג לומר לגבי ברייתות שמציינות את שמו של תנא יחידי בלבד], ולכן בגמרא מביאה את הברייתא השניה [בלשון "תניא נמי הכי"] להעיד, שהברייתא הראשונה מוסכמת על כולם ואין מי שחולק שכך היה למעשה אצל בית הלל ובית שמאי.

2.4
וראה עוד שם, ב"מתיבתא"

3.
ונראה לי בכלל, שה"תניא נמי הכי" לא מובא כסיוע לברייתא הראשונה - וממילא, לקושיית הפרשנים לעיל אין מקום. היא מובאת כסיוע לרב תחליפא ורבי אבהו, שמזונותיו של אדם קצובים מראש השנה... חוץ מהוצאות שבת ויום טוב, ועל כך הובאה כסיוע הברייתא השניה ללמדנו כיצד פסקו בעניין זה בית הלל ובית שמאי. ולכאורה, גם הברייתא הראשונה מהווה הוכחה לדבריהם, ולכן יש להוסיף כאן גם את כל ההסברים בסעיף 2 לעיל.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר