הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"הלכה כסתם משנה"; "הלכה כרבי מחברו"

ביצה י ע"ב

שלשה ומצא שנים מותרין. מאי טעמא? הני אינהו נינהו, וחד מנייהו אזל לעלמא. לימא מתניתין רבי היא ולא רבנן, דתניא: הניח מנה ומצא מאתים - חולין ומעשר שני מעורבין זה בזה, דברי רבי. וחכמים אומרים: הכל חולין. הניח מאתים ומצא מנה - מנה מונח ומנה מוטל, דברי רבי. וחכמים אומרים: הכל חולין. - 
אפילו תימא רבנן, הא אתמר עלה, רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: שאני גוזלות הואיל ועשויין לדדות.

1.
"לימא מתניתין... היא" – 5 מופעים בש"ס. ותמיד כולל: "ולא רבנן". ב 3 מופעים מדובר ב"לימא מתניתין רבי היא ולא רבנן"

לעומת הביטוי "לימא מתניתין דלא כ..." - 33 מופעים בש"ס

2.
רש"י מסכת ביצה דף י עמוד ב: [הסוגריים בדברי רש"י כי תלוי בגירסא, ראה בפרשנים]

[לימא מתניתין רבי היא - הא מתניתין סתמא היא, והלכה כסתם משנה, ואנן קיימא לן (כתובות דף כא, א): הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו].

כוונת רש"י לומר: שהניסוח "לימא מתניתין רבי היא ולא רבנן" נועד לומר, שהגמרא מקשה קושיה של סתירה: מצד אחד הלכה כמשנתנו לפי הכלל שהלכה כסתם משנה, אבל מצד שני בברייתא הלכה צריכה להיות כחכמים ולא כ"רבי" כי הכלל הוא שהלכה כרבי מחברו - יחיד, אבל לא כנגד רבים - "חבריו" - חכמים.

2.1
וראה ב"מתיבתא", הערה כג. שיש גירסא שכל דברי רש"י אלה חסרים.

3.
לולא דברי רש"י ניתן להסביר, שאין כוונת הגמרא להקשות אלא לברר, כי דווקא הדברים מיושבים. אמנם בברייתא חכמים נחלקו על "רבי", אבל רבי עצמו [ובית דינו] רשאי להכריע בתקופתו כמי תהיה ההלכה, והוא דווקא קבע במשנה הלכה כדעתו שלו בברייתא, ואין כאן סתירה. וכל זה בתנאי שהברייתא קדמה למשנה.

4.
ואולי מי שכן גורס את גירסת רש"י סובר שהברייתא נאמרה/נקבעה/נוסחה אחרי שהמשנה היתה כבר ידועה, ואז יש סתירה, כי עורך הברייתא ידע שבמשנה הכלל הוא ש"הלכה כסתם משנה" וכו' - כדברי רש"י.

5.
הערה נוספת:
מסכת יבמות דף מב עמוד ב:

בעא מיניה: מחלוקת ואחר כך סתם, מאי? א"ל: הלכה כסתם. סתם ואחר כך מחלוקת, מאי? אמר ליה: אין הלכה כסתם.
סתמא דמתני' ומחלוקת בברייתא, מאי? א"ל: הלכה כסתם. מחלוקת במתני' וסתמא בברייתא, מאי? א"ל:

מסכת יבמות דף מג עמוד א

וכי רבי לא שנאה, ר' חייא מנין לו?

משמע מהנ"ל שבסוגייתנו שהיא "סתמא דמתניתין ומחלוקת בברייתא" ["רבי" וחכמים] הלכה צריכה להיות כ"סתם משנה"
[המשנה בסוגייתנו היא "סתם משנה" ומחלוקת "רבי" וחכמים היא בברייתא לעיל].

6.
ממילא, סוגייתנו "רק" רוצה להדגיש את האפשרות ששיטת ה"סתם משנה" בסוגייה היא שיטת "רבי" בברייתא.

7.
אלא שרש"י - לפי הגירסא בדפוסים – סובר שהגמרא מתכוונת להקשות על סתירה ביו המקורות הנ"ל, כי רש"י סובר שכאשר "רבי" מוזכר בברייתא אזי התוקף של אותה ברייתא כתוקף של משנה [חידוש]!!