הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרבי יוסי
ביצה י"ב ע"ב
גמרא. קא סלקא דעתך: שהורמו מהיום ושנשחטו מהיום, ושהורמו מאמש ושנשחטו מאמש.
מני מתניתין? לא רבי יוסי, ולא רבי יהודה, אלא אחרים.
דתניא, אמר רבי יהודה: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המתנות שהורמו מערב יום טוב שמוליכין עם המתנות שהורמו מהיום ושנשחטו מהיום. לא נחלקו אלא להוליכן בפני עצמן, שבית שמאי אומרים: אין מוליכין, ובית הלל אומרים: מוליכין. וכך היו בית שמאי דנין: חלה ומתנות מתנה לכהן ותרומה מתנה לכהן, כשם שאין מוליכין את התרומה - כך אין מוליכין את המתנות. אמרו להם בית הלל: לא, אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה, תאמרו במתנות שזכאי בהרמתן?
אמר רבי יוסי: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המתנות שמוליכין, לא נחלקו אלא על התרומה, שבית שמאי אומרים: אין מוליכין, ובית הלל אומרים: מוליכין. וכך היו בית הלל דנין: חלה ומתנות מתנה לכהן, ותרומה מתנה לכהן. כשם שמוליכין את המתנות - כך מוליכין את התרומה. אמרו להם בית שמאי: לא, אם אמרתם במתנות - שזכאי בהרמתן, תאמרו בתרומה שאין זכאי בהרמתה?
אחרים אומרים: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על התרומה שאין מוליכין, לא נחלקו אלא על המתנות. שבית שמאי אומרים: אין מוליכין, ובית הלל אומרים: מוליכין. לימא אחרים היא ולא רבי יהודה! -
אמר רבא: מי קתני שהורמו מהיום ושנשחטו מהיום? שהורמו קתני, ולעולם שחיטתן מאמש. -
לימא רבי יהודה היא ולא אחרים? -
אפילו תימא אחרים, ובהנך דנשחטו מאמש. -
אי הכי היינו רבי יהודה! - איכא בינייהו טפלה.
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.
רב טובי בריה דרב נחמיה הוה ליה גרבא דחמרא דתרומה. אתא לקמיה דרב יוסף, אמר ליה: מהו לאמטויי לכהן האידנא? -
אמר ליה: הכי אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.
1.
פסק הרמב"ם כבית הלל לפי פירושו של רבי יוסי:
רמב"ם הלכות יום טוב פרק ד הלכה כו:
אף על פי שאין מגביהין תרומה ומעשרות ביום טוב אם היו לו תרומות ומעשרות שהגביהן מאמש הרי זה מוליכן לכהן ביום טוב, ואין צריך לומר חלה וזרוע ולחיים וקיבה שמוליכן לכהן ביום טוב, וגבאי צדקה גובין מן החצרות ביום טוב, ולא יהיו מכריזין כדרך שמכריזין בחול, אלא גובין בצנעה ונותנין לתוך חיקן ומחלקין לכל שכונה ושכונה בפני עצמה.
מגיד משנה הלכות יום טוב פרק ד הלכה כו:
[כו] אף ע"פ שאין מגביהין וכו'. איסור ההגבהה מפורש פרק כ"ג מהל' שבת והיתר ההולכה בשהופרשו מאמש פ"ק דיו"ט (ביצה דף י"ב:) ברייתא כסברת ר' יוסי שב"ה מתירין ונפסקה הלכה בגמ' כן:
2.
ויש להעיר: ברור מדברי האמוראים בגמרא שהם פסקו כרבי יוסי. אולם מהו נימוקם?
ננסה להעלות כמה אפשרויות להסבר:
2.1
יש כלל שהלכה כרבי יוסי מפני שנימוקו עימו. ואם כן, מדוע שמואל צריך לפסוק כאן במפורש כרבי יוסי. אולי הכלל הנ"ל נכון רק כשמדובר כשרבי יוסי חולק מסברת עצמו ["אליבא דנפשייהו"], ואילו בסוגייתנו התנאים חלוקים בדינם של בית הלל ובית שמאי, ולכן יש להכריע לגוף המחלוקת.
2.2
אולי הכלל שהלכה כרבי יוסי רק נגד יחיד ולא כאן שחולק גם על רבי יהודה וגם על "אחרים" [=רבי מאיר].
2.3
אולם מה שקשה בעיקר, שבדיון בגמרא משמע שרצו להעמיד את משנתנו או כרבי יהודה או כאחרים ובכלל לא כרבי יוסי.
3.
מבנה הסוגיה בראשי פרקים:
מני מתניתין? לא רבי יוסי, ולא רבי יהודה, אלא אחרים.
דתניא...
הגמרא מניחה שמשנתנו [שהיא "סתם משנה"] מתאימה לשיטת "אחרים" בברייתא.
והיא מדגישה [דבר חריג בביטוי "מני מתניתין"] גם כמי מתאימה המשנה ומצד שני מדגישים גם כמי לא מתאימה המשנה - ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד סג]
3.1
אמר רבא: מי קתני שהורמו מהיום ושנשחטו מהיום? שהורמו קתני, ולעולם שחיטתן מאמש. -
רבא דוחה את ההכרח שמשנתנו היא כ"אחרים"
3.2
הגמרא מנסה להעמיד את משנתנו כרבי יהודה ולא כ"אחרים".
לימא רבי יהודה היא ולא אחרים? -
3.3
הגמרא מעמידה את משנתנו גם "כאחרים".
אפילו תימא אחרים, ובהנך דנשחטו מאמש. -
אי הכי היינו רבי יהודה! - איכא בינייהו טפלה.
3.4
הכרעת הגמרא דווקא כרבי יוסי!
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.
לפי המבנה הנ"ל מתחזקת שאלתנו מדוע הוכרעה הלכה דווקא כרבי יוסי.
ואולי אין מנוס מלומר שכנראה היה ברור לשמואל שלאורך כל הסוגיה כוונת הגמרא שדווקא לפי רבי יוסי פשט המשנה יותר ברור, ולכן לא הזכירה אותו!
