הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
ביצה יב ע"א
המשנה (פרק א במסכת ביצה) מביאה:
"בית שמאי אומרים: אין מוציאין לא את הקטן, ולא את הלולב, ולא את ספר תורה לרשות הרבים. ובית הלל מתירין".
במה חולקים בית שמאי ובית הלל. הגמרא (ביצה יב, א) מסבירה שהם חולקים בנושא הוצאה שלא לצורך.
"אף רבי יוחנן סבר במתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך פליגי".
התוס" במקום מסבירים שלא מדובר ללא צורך כלל, שכן ללא צורך כלל כולם מסכימים שאסור להוציא, אלא מדובר שיש צורך קצת. בנושא הקטן מסבירים התו"ס שלדעת בית הלל שמותר הוצאה שלא לצורך הכוונה היא שמותר לטלטל אותו לצורך טיול.
התלמוד הירושלמי (ביצה א, ז) שמשדר בסוגיות רבות אוריינטציה הרבה יותר ציבורית מרחיב את המשנה לאפיק הציבורי. לא רק שמותר בקטן אלא גם להוציא גדול המתקשה ללכת. ולאחר מכן ישנו פירוט. מותר לטלטל רופא כדי שיעשה בדיקה שגרתית של חולים. מותר להוציא רב ביום טוב כדי שיאמר דרשה, ומותר להוציא רב, כיוון שאולי יצטרכו הרבים אליו (לענות על שאלה, או לעוץ עצה).
