סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הכרת הטוב – המפתח לתיקון העולם / הרב אריאל כהן

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

ביצה טז ע"א


נאמר בתורה (שמות לא, יג): "ואתה תדבר אל בני ישראל לאמר, אך את שבתותי תשמרו, כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם, לדעת כי אני ה' מקדשכם". הגמרא (ביצה ט"ז ע"א) דורשת: "לדעת כי אני ה' מקדשכם - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיע אותם". לומדים מכאן עיקרון כללי שהנותן מתנה לחברו, שהיא או שכרה אינו עתיד להיוודע למקבל, צריך להודיעו על כך.

מדוע צריך להודיע לחברו כשנותן לו מתנה - וכי לא עדיף לתת לו בסתר שלא יתבייש? ובנוסף, מה ייחודה של השבת בהקשר זה? הרב קוק (עין איה שבת א', יד-טו) מבאר את הרעיון שמאחורי הוראה זו:

הכרת הטוב משפיעה רבות על התנהלותו של האדם, ובכוחה לגרום לאדם לעשות מעשים שבדרך רגילה לא היה עושה. דוגמא לדבר היא הכרת הטוב להורים, שנמצאת באופן טבעי בלב האדם, ומתבטאת בכיבוד זיכרונם אף לאחר מותם. האדם מעצמו חש מחויבות לפעול כפי יכולתו למי שעשה כלפיו טובה, והוא גם שמח לעשות זאת, אף שלעיתים רבות נותן הטובה כלל לא חפץ לקבל דבר עבורה. כמו כן, ככל שהטובה גדולה יותר, ואדם מכיר בה ובהשפעתה, גדלה יותר נכונותו ורצונו לעשות ולפעול לטובת מטיבו. ולכן הנותן מתנה לחברו – צריך להודיעו, כדי לתת מקום ליסוד המוסרי של הכרת הטוב לפעול.

בקומה הבסיסית, אדם נפתח להכרה בטובות הבאות עליו מידי הוריו ושאר מכריו הסובבים אותו. ובשלב מתקדם יותר הוא מגיע להכרה בשורש הדברים – "טוב ה' לכל..."(תהילים קמה, ט), ויתעורר לכך שה' הוא המטיב באמת, והוא שולח אליו מטובו באמצעות שליחיו – ההורים וסביבתו. וכשיעמיק הכרה זו בליבו, ייוולד בו באופן טבעי הרגש להכיר טובה להקב"ה, וינסה למצוא דרכים שבהם יוכל להביע את רגשי טובתו. כאשר הדרך הטובה ביותר שהאדם יכול להביע זאת, היא על ידי תיקון המציאות ופיתוח העולם. שהרי ה' שמלוא כל הארץ כבודו, והכל שלו ואינו חסר מאומה, ברא את העולם ורוצה להטיב לברואיו, ולכן ככל שאדם ישפר ויתקן את המציאות, הוא ממלא בכך את רצון ה', שרוצה בפיתוחו ושכלולו של העולם על כל רבדיו.

בדרך זו, הפעולה של האדם לתיקון העולם לא תנבע ממקום של אינטרס צר, פרטי ומשתנה, אלא מתוך הכרה עמוקה ורצון כנה לקדם ולהיטיב, ולהביע בכך את רגשי תודתנו לבורא עולם על הטובות התמידיות שמשפיע עלינו, בכל עת ובכל שעה.

במבט רחב יותר, שיא הטובה על האדם, אינה רק בטובות חומריות מקומיות וחולפות, אלא בבשורה שיש בחיי האדם גם צד רוחני, קדוש ונצחי. באדם ישנו צלם א-לקים ושייכות לקדושה. כך שהחיים מקבלים משמעות נצחית. השבת מחד, מבטאת את שייכות העולם לקודש, ושהאדם שייך למדרגה גבוהה – "אני ה' מקדשכם", ומאידך, מטרתה גם להיות 'זכר למעשה בראשית', ולהזכיר לעולם ולאדם מי בראו ומי נותן לו את כוחותיו הגשמיים והרוחניים. והידיעה הזו שהאדם מתוודע לסגולה שנמצאת בו, וליכולות הגדולות שניתנו לו, מעוררות אותו לקום ולבטא אותם, וככל שיפתח ויצמיח אותם, ממילא גם יתחזק בקרבו הרצון להכיר טובה להקב"ה על שנתן לו את היכולת להיות שייך למדרגה גבוהה זו. ואף שהאדם אין ביכולתו להקיף ולבטא את כל המדרגה הזו, ומתן שכרה לא ידוע, הקב"ה מודיע לנו שאנו שייכים אליה.

עמדה זו של הכרת טובה, היא העמדה הבסיסית של האדם המאמין. מיד כשפותח את עיניו הוא אומר – "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". כל העשייה במהלך היום היא נובעת מההודאה על כוחות החיים שניתנים לנו, ובעיקר על הנשמה שבקרבנו, שצריכה עכשיו להופיע ולהתבטא במהלך העשייה היום יומית. אמנם לא רק העשייה בהווה, אלא גם בעתיד יישאר ויעמיק יסוד זה. כפי שעולה מהמדרש (רבה צו ט,ז) "לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל, כל התפלות בטלות ההודאה אינה בטלה...", כיוון שהוא הדבר היסודי שעליו בנוי העולם, ובאמצעותו הוא יתקדם וישתכלל.

סיכום:
בתורה (שמות לא,יג) מתוארת פניית ה' למשה שיודיע על נתינת השבת כמתנה לעם ישראל.
והגמרא (ביצה ט"ז ע"א) לומדת מכך שהנותן מתנה לחברו שהיא או שכרה אינו עתיד להיוודע למקבל,
צריך להודיעו על כך. הרב קוק (עין איה שבת א',יד-טו) מבאר, שהסיבה לדבר נעוצה בהכרת כוחה של הכרת טובה על נפש האדם. וישנם שלושה שלבים בעניין:
א. עצם המודעות לכוח הכרת טובה שבאופן אוניברסלי, גורם לאדם לפעול מעצמו, ובשמחה, לטובת המטיב לו. הדבר בא לידי ביטוי לדוגמא בהכרת הטוב של האדם כלפי הוריו אף לאחר מותם.
ב. הכרה בכך שהקב"ה הוא מקור הטובות, וכולם בעצם שלוחיו, והדרך להכיר לו טובה היא בתיקון העולם שה' רוצה בקידומו ושכלולו.
ג. ככל שהטובה גדולה, גם הכרת הטוב גדולה יותר, ושיא הטובה היא בהכרה של קבלת כוחות הרוחניים והשייכות של האדם והעולם לקדושה שמתבטאת בשבת, שמעידה על הדבר.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר