סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

חמרא סמיך מיא קליש – גפן היין

 

"ומנוקבים כמין שני חוטמין וכו'. לימא מתניתין רבי יהודה היא ולא רבנן. דתנן, רבי יהודה אומר: בלוג היה מנסך כל שמונה, דאי רבנן כי הדדי נינהו! אפילו תימא רבנן, חמרא סמיך מיא קליש" (סוכה, מח ע"ב).

פירוש: שנינו במשנה שהיו הספלים מְנוּקָּבִין כְּמִין שְׁנֵי חוֹטָמִין דקים אחד עבה ואחד דק. ושואלים: לֵימָא מַתְנִיתִין [האם נאמר שמשנתנו] כשיטת ר' יְהוּדָה הִיא וְלֹא כשיטת רַבָּנַן [חכמים]; דִּתְנַן [שכן שנינו במשנה]: ר' יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּלוֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כָּל שְׁמוֹנָה ימים ולא בשלושה לוגים, ולשיטתו אכן היה הבדל גדול בין כמות היין שהיא שלושה לוגים לבין המים שהם לוג אחד בלבד ולכך היה צריך לעשות ליין נקב עבה יותר. דְּאִי רַבָּנַן [שאם כשיטת חכמים] שאף צלוחית המים היתה של שלוש לוגים אם כן, כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ [הרי זה כמו זה הם] ומדוע עובי הפיות היה שונה? ומשיבים: אֲפִילּוּ תֵּימָא [תאמר] שהוא כשיטת רַבָּנַן [חכמים], אלא חַמְרָא סְמִיךְ מַיָּא קָלִישׁ [היין סמיך והמים קלושים, דלילים] ולכן היין מתעכב לצאת יותר מן המים, וכדי שיצאו בשווה צריך להרחיב את פי הספל של היין (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: גפן היין    שם באנגלית:   Common Grape Vine   שם מדעי:  Vitis vinifera

שם נרדף במקורות: גופנא, גופן, ענבא, ענבה    


נושא מרכזי:  צמיגות יין בהשוואה למים

 

לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על גפן היין הקש\י כאן.



בשורות הבאות אתרגם את תירוץ הגמרא "חמרא סמיך מיא קליש" לעולם המונחים הפיזיקליים המודרני. התכונה העשויה לקבוע את קצב זרימת נוזל דרך צינור או נקב היא רמת צמיגותו. צמיגות נוזל היא מדד להתנגדות שלו לעיוות צורה על ידי כוחות גזירה או מתיחה. בנוזלים המונח צמיג מקביל למושג הלא-פורמלי סמיך. למשל, דבש צמיג יותר מאשר מים. הצמיגות נגרמת כתוצאה מחיכוך בין חלקיקים שכנים בנוזל הנעים במהירויות שונות. כאשר נוזל נדחס לתוך צינור הוא נע בדרך כלל מהר יותר במרכז הצינור ולאט יותר בצמוד לדפנות. על מנת שהנוזל ימשיך לזרום יש להפעיל כוח כדי להתגבר על החיכוך בין השכבות. ככל שהנוזל צמיג יותר יש להפעיל כוח רב יותר על מנת לשמור על מהירות קבועה. מאידך גיסא כאשר מופעל כוח בעוצמה קבועה נוזל בעל צמיגות גבוהה יזרום לאט יותר (1). צמיגות נוזל תלויה בגודל החלקיקים שלו, צורתם ועוצמת כוחות המשיכה בין החלקיקים.

נוזל שאין לו התנגדות לכוחות גזירה נקרא נוזל אידאלי. צמיגות בגודל אפס קיימת רק בנוזלי-על בטמפרטורות נמוכות מאד. לכל שאר הנוזלים יש צמיגות בעלת ערך חיובי. כאשר הצמיגות גבוהה מאד כמו למשל בשרפים שונים הנוזל נראה כמעט כמוצק. נוזלים בעלי צמיגות קטנה ממים נקראים נוזלים ניידים (mobile liquid) ואילו נוזלים בעלי צמיגות גבוהה משל מים נקראים נוזלים צמיגים (viscous).

מחקרים רבים נערכו על מנת למדוד את צמיגותם של יינות שונים ואת השפעת הצמיגות על תוצאות מבחני טעימה. מחקרים אלו היוו פריצת דרך במחקר איכות היין משום שעד לעריכתם מדד זה לא שוקלל במתן ציונים בתחרויות יין. כיום מקובל להניח שלצמיגות יין יש השפעה חיובית על תחושת הטעם ופותחו שיטות למדידתה. התברר שהגורמים לעלייה בצמיגות הם ריכוז הסוכר ביין וריכוז הכוהל (אתנול). בתערובת של מים ואתנול הצמיגות עולה ככל שריכוז האתנול עולה עד לשיא של 42% ועלייה נוספת גורמת לירידה בצמיגות. לאור העובדה שריכוז האתנול ביין נע בדרך כלל בטווח 12.5%–14.5% הרי שניתן לומר שהוא מעלה את צמיגות היין. 



 
לאור העובדה שמספרות חז"ל משתמע שהיין הקדום היה "חזק" יותר מאשר בימינו ולא ניתן היה לשתותו כראוי בלי למהול אותו נוכל להסיק בוודאות שהוא היה צמיג אף יותר מאשר היין בזמננו. "אין מברכין על היין. תנו רבנן: יין, עד שלא נתן לתוכו מים אין מברכין עליו בורא פרי הגפן אלא בורא פרי העץ ונוטלין ממנו לידים, משנתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי הגפן ואין נוטלין ממנו לידים, דברי רבי אליעזר; וחכמים אומרים: בין כך ובין כך מברכין עליו בורא פרי הגפן ואין נוטלין הימנו לידים. ... אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה, שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים. מאי טעמא? אמר רב אושעיא: בעינן מצוה מן המובחר. ורבנן למאי חזי? אמר רבי זירא: חזי לקורייטי" (ברכות, נ ע"ב). מפרש רש"י: "אין מברכין עליו בורא פרי הגפן - לפי שהיה יינם חזק מאד ואין ראוי לשתיה בלא מים, הלכך אכתי לא אשתני למעליותא ולא זז מברכתו הראשונה, והרי הוא כענבים, וברכתו בורא פרי העץ ... לקורייטי - פיישו"ן (משקה, רפואה) בלעז, ובלשון חכמים: אנומלית ואלונתית".

יין שעורב במים נקרא "יין מזוג" והיחס המקובל היה של חלק אחד יין חי על שלושה חלקים של מים. ביינות "חלשים" כמו היין השרוני היחס היה שונה: "תנינא: המוציא יין כדי מזיגת כוס, ותני עלה כדי מזיגת כוס יפה. וקתני סיפא: ושאר כל המשקין ברביעית. ורבא לטעמיה, דאמר רבא: כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא. אמר אביי: שתי תשובות בדבר, חדא: דתנן, והמזוג שני חלקי מים ואחד יין, מן היין השירוני. ועוד: מים בכד ומצטרפין! אמר ליה רבא: הא דקאמרת שני חלקי מים ואחד יין מן היין השירוני יין השירוני לחוד, דרפי. אי נמי, התם משום חזותא, אבל לטעמא בעי טפי. ודקאמרת מים מכד ומצטרפין לענין שבת מידי דחשיב בעינן, והא נמי הא חשיב"(2) (שבת, עז ע"א). 

 
על "חוזק" היין הקדום והצורך ב"מזיגה" ראו במאמר "יין עד שלא נתן לתוכו מים אין מברכין עליו בורא פרי הגפן".

 

       
צילם:  André Karwath   צילם: André Karwath

 
 


(1) מסיבה זו ניתן להניח שגם אם הנקבים בספלים היו בגודל שווה הרי שמשך הזמן ששלושה לוגים יין יזרמו דרך הנקב איננו גדול בדיוק פי שלושה מאשר זרימת לוג אחד משום שמהירות הזרימה תחת לחץ שלושת הלוגים בספל גדול יותר.
(2) פירוש: תָּנֵינָא [שנינו] במשנה מעין זה: הַמּוֹצִיא יַיִן אינו מתחייב אלא אם כן הוציא בשיעור כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס, וְתָנֵי עֲלָהּ [ושנינו עליה, על הלכה זו]: שיעור זה הוא כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס יָפֶה. וְקָתָנֵי סֵיפָא [ושנינו בסופה של המשנה]: "וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין בָּרְבִיעִית". והרי ששיעור חשוב של משקה הוא ברביעית, ומן הסתם גם יין מזוג זהו שיעורו. וְרָבָא לְטַעְמֵיהּ [לטעמו, לשיטתו], שאָמַר רָבָא: כָּל חַמְרָא דְּלָא דָּרֵי עַל חַד תְּלָת מַיָּא לָאו חַמְרָא [יין שאינו מושך, מספיק, לשלושה חלקים מים לא יין] הוּא. שצריך היין להיות חזק עד כדי כך שיוכל למוזגו בכמות גדולה פי שלושה על מים. אָמַר אַבַּיֵי: שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת לסתור יש בַּדָּבָר; חֲדָא, דִּתְנַן [אחת, שכן שנינו במשנה] שהיין הַמָּזוּג שעל פיו קובעים מה הוא בדיוק הצבע האדום הריהו שְׁנֵי חֶלְקִי מַיִם וְאֶחָד יַיִן, מִן הַיַּיִן הַשִּׁירוֹנִי (שבשרון). הרי שמזיגה היא בשליש יין. וְעוֹד: משמע שדי בהוצאת שיעור היין עצמו הנמזג לכדי רביעית, ששיעורו אינו אלא כדי רבע רביעית, כדי להתחייב, אף שעדיין לא נמזגו בו המים בפועל, וכי יתכן שיהיו ה מַיִם בַּכַּד וּמִצְטָרְפִין?! והלא יין זה לא יהא ראוי לשתיה עד שיוסיפו לו את המים שבכד? אָמַר לֵיהּ [לו] רָבָא: הָא דְּקָאָמְרַתְּ [זה שאמרת] שיעור זה ששנינו לענין צבע אדום שהוא שְׁנֵי חֶלְקֵי מַיִם וְאֶחָד יַיִן מִן הַיַּיִן הַשִּׁירוֹנִי אין זו הוכחה, כי יַיִן הַשִּׁירוֹנִי לְחוּד, דְּרָפֵי [שהוא רפה], ודי במזיגתו בשני חלקים מים. אִי נַמִי [או גם כן] אפשר לומר כי הָתָם [שם] נקבע השיעור מִשּׁוּם חֲזוּתָא [מראה], אֲבָל לְטַעְמָא בָּעֵי טְפֵי [לצורך טעם טוב דרוש יותר מים] וּדְקָאָמְרַתְּ [ומה שאמרת] ושאלת: וכי יתכן שיהיו המַיִם בַּכַּד וּמִצְטָרְפִין יש לומר כי לְעִנְיַן חיוב הוצתאה ב שַׁבָּת מִידֵּי דַּחֲשִׁיב בָּעֵינַן [דבר חשוב אנו צריכים], וְהָא נַמִי הָא חֲשִׁיב [וזה גם כן רובע רביעית יין הריהו חשוב]. 


רשימת מקורות:

Yanniotis S., Kotseridis G., Orfanidou A., Petraki A. (2007): Effect of ethanol, dry extract and glycerol on the viscosity of wine. Journal of Food Engineering, 81: 399–403.

לעיון נוסף:

גפן היין באתר צמח השדה.
ז. עמר, "לחיים: על מזיגת היין בארץ ישראל ובאשכנז 'מקור ראשון', י'ד בניסן תשע"ב, 6.4.2012 . לקריאה לחץ כאן.
Mobile phase viscosity"
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר