סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 870
"משלחין כלים (בגדים) בין תפורין ובין שאינן תפורין ואע"פ שיש בהן כלאים והן לצורך המועד"
ביצה יד ע"ב
הגמ' שואלת: מובן מדוע מותר לשלח בגדים תפורים כיון שראויים למלבוש, ושאינם תפורים גם ראויים לכסות בם, אלא כלאים מה ניתן לעשות בהם, ואיזה צורך הוא זה שיתיר לשלוח בגדי כלאים ביו"ט, והרי כלאים אסורים בין ללובשם בין לשכב עליהם ואפי' מתחת לעשר מצעים. מסקנת הגמ': שמדובר בבגדים קשים שאינם מחממים כלל, ובגדים כאלה מותר לשבת עליהם.
ה"ראש יוסף" לבעל הפמ"ג מקשה על דברי הגמ' קושי' עצומה: אנו יודעים שלגבי ציצית, התורה התירה לבוש של כלאים. מ"ע של ציצית דוחה ל"ת של כלאים. מקשה הפמ"ג: מדוע לא העמידה הגמ' את דברי המשנה שכלים שיש בהם כלאים הם כגון ציצית, כשם שהגמ' נדחקה להעמיד את המשנה דווקא בבגדים שגם אותם אין ללבוש אלא רק לשבת עליהם, יכלה הגמ' להעמיד בציצית העשויה מכלאים, וכיוון שכלאים הותר בציצית מותר גם לשלח אותם ביום טוב, מכח קושיתו מחדש הפרי מגדים חידוש עצום, והוא מוסיף: שהוא זכה לגילוי משמיא, שהביא אותו לחידוש הזה.
הגמ' במסכת יבמות ה. מביאה את עניין כלאים בציצית כאחת מהדוגמאות לדין שעשה דוחה ל"ת. העשה של "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה", דוחה את ל"ת של כלאים. מהי בעצם המ"ע של ציצית, משמע מהפסוק שהמצוה היא להטיל את הגדילים על הבגד, כמו שנאמר: "גדילים תעשה לך", כך גם בפרשת בשלח "דבר אל ב"י ואמרת להם ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת", הרי שבעצם המ"ע היא להטיל את הציצית בבגד, אדם שלבוש בבגד מצויץ מקיים את המצוה בכך שהוא כעת מקיים את מצות הטלת הציצית בבגד, בכך שהציצית נתונה בבגד, הטלת הציציות בבגד, בלי לקשור אותם לא יהיה בזה משום קיום מצות ציצית, קיום המצוה היא דווקא בקשירה, הקשירה היא אחת מאבות המלאכות האסורה בשבת באיסור סקילה, וביו"ט באיסור לאו, נמצא שבעצם מצות העשה של הציצית לא יכולה להתקיים בשבת באופן של הטלת הציצית בבגד, שהרי הקשירה אב מלאכה היא, ואסורה מהתורה.
ואמנם המרדכי במס' מנחות מחדש: שבשבת מותר ללכת עם בגד 4 כנפות בלי ציציות, וסברתו: משום שמצות הציצית היא להטיל את הציצית בבגד, וכיון שבשבת יש איסור קשירה, שוב אין כאן ציווי להטיל ציצית בבגד, מעתה טוען הראש יוסף טענה מחודשת: כל מה שמותר ללכת עם בגד של ציצית כשהוא כלאים הרי זה משום שהעשה של גדילים תעשה לך דוחה את הל"ת של כלאים, אבל בשבת וביו"ט כשאין לנו את העשה להטיל את הציציות בבגד שוב יהיה איסור דאורייתא ללכת עם בגד של ציצית העשוי מכלאים בשבת וביו"ט, שהרי העשה של הטלת הציצית בבגד לא נוהג בשבת וביו"ט. וע"פ חידוש זה יובן היטב, מדוע לא העמידה הגמ' את דברי המשנה "כלים שיש בהם כלאים", באופן של ציצית, שהרי הציצית העשויה מכלאים אסורה בלבישה ביו"ט, ולכן נאלצה הגמ' להעמיד בבגדים קשים.
הגאון בעל "כלי חמדה" מביא בספרו על פרשת שלח את חידושו של הפמ"ג ודוחה אותו מכל וכל, אחת מן הדחיות מתבססת על תנא דבי אליהו המופיעים גם בליקוט שמעוני על פרשת שלח. פרשת ציצית נסמכה למעשה המקושש, ועל כך נאמר בתנא דבי אליהו "וימצאהו איש מקושש עצים ביום השבת", אמר לו הקב"ה למשה: חילל זה את השבת. אמר לפניו: רבש"ע, בכל יום תפילין בראשו, תפילין בזרועו, ורואה אותם וחוזר בו, עכשיו שאין עליו תפילין חילל זה את השבת. אמר לו הקב"ה למשה: צא וברור להם דבר שינהגו בו בשבת ובימים טובים, שנאמר: "ועשו להם ציצית לדורותם אל תיקרי לדורותם אלא לדור תם ואין תם אלא יעקב שנאמר: "ויעקב איש תם", משמעות דברי המדרש: שמצות ציצית ניתנה לישראל, דווקא עבור השבתות והימים טובים, שהרי משה רבינו אמר לקב"ה בנסותו ללמד זכות על המקושש שכיוון שבשבת לא נוהגות כל המצוות המעשיות לא היה לאותו מקושש אמצעים להיזכר בקדושת השבת, ולכן ציוה הקב"ה על מצות ציצית שנוהגת בשבתות וימים טובים, ועל ידם יוכלו להיזכר בקדושת השבת, ולא יכשלו חלילה בחילולה, והרי פרשת ציצית מסיימת בפסוק: "למען תזכרו את כל מצוות ה' ", ושבת שקולה כנגד כל המצוות, ומצות ציצית ניתנה כדי להזכיר לאדם את כל המצוות. מעתה טוען הגאון מאוסצטרוב, רבי מאיר דן פלוצקי: כיצד יתכן שמצ"ע של ציצית אינה נוהגת בשבת, והרי עיקרה של המצוה ניתנה דווקא לצורך השבתות והימים טובים, והמצוה של ציצית במקוריותה יש בה בהכרח כלאים, וכדברי הגמ' במס' יבמות ומנחות כתוב: "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם", ותנא דבי רבי ישמעאל סובר שסתם בגדים הם של צמר ופשתים, וכאשר התורה אומרת להטיל תכלת לבגד של ציצית, כוונתה גם לבגד של פשתים, הרי שהתורה ציוותה ללכת עם בגד שיש בו כלאים במצות ציצית ודווקא ביום השבת ובימים טובים, ונדחה א"כ חידושו של הגאון ה"ראש יוסף", וכפי שממשיך הגאון מאוסטצרוב להסביר את פשר מצות הציצית, וזה נכון שלהטיל את הציצית בבגד לא ניתן לא ביום השבת ולא ביו"ט, אבל המשנה התייחסה לא לעצם ההטלה, קיום המצוה הוא בלבישת בגד שיש בו ציצית, וכאשר הציציות מוטלות מתקיימת המצוה בלבישה, וכפי שאנו מברכים "להתעטף בציצית", וקיום מצוה זו נוהגת גם בשבת וגם ביו"ט, ולכן למרות שהמרדכי חידש: שבגד שאין בו ציצית מותר לצאת בו בשבת, ובגד שכבר נתנו בו הציציות בוודאי שמתקיימת בו מצות ציצית, מתקיים העשה של "גדילים תעשה לך", וממילא נדחה הל"ת גם בשבתות וגם בימים טובים, וכדברי התנא דבי אליהו.
(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)
