הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

סוכה מט ע"א

שני התלמודיים ביחס לשיתין שהיו במקדש אומרים שהם היו מעשה שמים. התלמוד הבבלי (סוכה מט, א) אומר:

"אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שיתין מששת ימי בראשית נבראו, שנאמר +שיר השירים ז+ חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן. חמוקי ירכיך - אלו השיתין, כמו חלאים - שמחוללין ויורדין עד התהום, מעשה ידי אמן - זו מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא".

ממאמר זה של התלמוד הבבלי שסומך את העובדה שהשית היה מעשה ניסים לפסוק – 'חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשי ידי אומן' עולה שאומן הכוונה היא לקב"ה. מעשיו של הקב"ה נאים יותר מאשר מעשיו של האדם.

וראה זה פלא התלמוד הירושלמי במאמר מקביל לוקח את אותו פסוק אומר בדיוק את אותו רעיון, אולם בקשר למעשה ידי אומן אומר בדיוק להיפך.

תלמוד ירושלמי סוכה ד, ו:

"תני רבי יוסי אומר השית היה נקוב עד התהו' מה טעמא ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק ויבן מגדל בתוכו זה ההיכל ויקב חצב בו זה המזבח וגם יקב זה השית רבי שמעון אומר מעשה שמים היו לפי שהיו מעשה שמי' יכול לא יהו נאים כמעשה ידי אומן תלמוד לומר חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אומן נאים היו יותר ממעשה ידי אומן".

מעשה ידי אומן מוסבר בירושלמי – יותר יפה ממעשה אומן.

מתוך הירושלמי הזה עולה בצורה ברורה שמעשה אומן הכוונה היא למעשה אדם. אמנם במקרה הספציפי של השית, מעשה הקב"ה נאים משל אומן, אולם בדרך כלל (כמו שמשמע גם מן השאלה, יכול יהו נאים...) מעשה אדם נאים יותר ממעשיו של הקב"ה. כמובן שהדברים מביאים אותנו למדרש המפורסם העוסק בויכוח בין רבי עקיבא לטורנוסרופוס הרשע סביב המילה, ויכוח שבו מסביר רבי עקיבא שמעשה האדם משוכלל ממעשה הקב"ה (משל החיטים והמילה). הקב"ה רוצה שהאדם ישכלל את הבריאה.