סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"והלכתא"

סוכה מו ע"ב


ואנן דאית לן תרי יומי היכי עבדינן? - 
אמר אביי: שמיני ספק שביעי - אסור, תשיעי ספק שמיני - מותר. 
מרימר אמר: אפילו שמיני ספק שביעי מותר. 
בסורא עבדי כמרימר. 
רב שישא בריה דרב אידי עביד כאביי. 
והלכתא כאביי.

ראה אצל הרב זיני, "רבנן סבוראי", עמודים 98-99:

1. יש גירסה של "וכן הלכה" והוכיח שלפני הריטב"א לא היתה הגירסא כלל של "והלכתא" או "וכן הלכה". כוונתו, שהביטויים השונים "והלכתא"; "וכן הלכה"; "הלכך" שייכים לתקופות שונות של עריכת הגמרא.
2. רב שישא בריה דרב אידי חי בתקופת אביי ורבא, ומדוע הובאו דבריו אחרי מרימר שחי אחריו. אלא כנראה שדבריו נאמרו בסוף כדי להדגיש שכך הלכה, ולפי זה נראה מיותר הביטוי "והלכתא כאביי".

3. ונראה לי לומר, שמכיוון שמרימר נחשב "בתראי" לעומת אביי היתה הלכה צריכה להיות כמותו. מצד שני יש שתי שיטות שמובאות הלכה למעשה כיצד נהגו: "בסורא עבדי כמרימר" והובא בצמוד לדין של מרימר; "רב שישא... עביד כאביי" הובא בסוף כדי להשלים את התמונה שהיה מי שנהג למעשה כאביי ולא הובא בסוף רק כדי ללמדנו שכך הלכה. בדרך כלל הכלל הוא שפוסקים לפי "מעשה" וכלל זה גובר כל הכלל של "הלכה כבתראי", לכן היה צורך להכריע בין שתי ההנהגות - "והלכתא כאביי".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר