הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"תנא קמא" ורבי יהודה - הלכה כמי

סוכה מו ע"א

תנו רבנן: היו לפניו מצות הרבה, אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המצות. רבי יהודה אומר: מברך על כל אחת ואחת בפני עצמה. 
אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: הלכתא כרבי יהודה. 
ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב +תהלים סח+ ברוך ה' יום יום, וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו? אלא בא לומר לך: בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו, הכא נמי בכל דבר ודבר תן לו מעין ברכותיו.

1.
בגמרא יש מחלוקת בין "תנא קמא" ורבי יהודה. רבי זירא [או רבי חנינא בר פפא - חכם בדור השלישי - מתלמידי רבי יוחנן] אומרים שהלכה כרבי יהודה שמברכין על כל מצוה בנפרד. ואחר כך שוב הם מובאים בשמם כמנמקים את דינו של רבי יהודה - דרשת פסוק. ומעניין שלא מנמקים כלל את דעת תנא קמא.

2.
ויש להסביר, מכיוון שהכלל הוא שבדרך כלל הלכה כ"תנא קמא" נגד כל תנא בודד שחולק על "תנא קמא", לכן צריך סיבה מיוחדת מדוע כאן פוסקים כרבי יהודה, לכן יש משמעות וצורך לנימוק.

3.
וכך נפסק ומוסבר:
רמב"ם הלכות ברכות פרק יא הלכה י:

אחד העושה מצוה לעצמו ואחד העושה אותה לאחרים מברך קודם עשייתה אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות, אבל אינו מברך שהחיינו אלא על מצוה שעושה אותה לעצמו, היו לפניו מצות הרבה אינו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המצות אלא מברך על כל ד אחת ואחת בפני עצמה.

4.
כסף משנה הלכות ברכות פרק יא הלכה י:

היו לפניו מצות הרבה וכו'. פרק לולב וערבה ת"ר היו לפניו מצות הרבה אומר אקב"ו על המצות ר' יהודה אומר מברך על כל אחת בפני עצמה אמר ר' זירא הלכה כר' יהודה ומפרש התם טעמא משום דכתיב ברוך ה' יום יום בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו:

5.
וראה אצל הרב זיני בספרו "רבנן סבוראי", עמוד 98:

5.1
הוא תמה מה שייך לפסוק כרבי יהודה ואחר כך לשאול מה הטעם. ולפי הסברנו לעיל לא קשה כלל.

5.2
יש גירסא של "הלכה" ולא "הלכתא". הוא מתכוון לומר ש"הלכתא" [נראה שיותר מדוייק לומר שהכוונה לביטוי "והלכתא" שנאמר על ידי סתמא דגמרא] זהו ניסוח של סבוראים, ו"הלכה" - של אמוראים.