הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
סדר הדורות: רשב"י; רבי ירמיה; חזקיה; רבי יוחנן; אביי ורבא
"אמר רב... משום רב..." - לגבי תנאים
סוכה מה ע"ב
אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח. אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי,
ורבי יוחנן משום רבי שמעון המחוזי משום רבי יוחנן המכותי: כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה - מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח.
אמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן, שנאמר +שמות כו+ עצי שטים עמדים.
תניא נמי הכי: עצי שטים עמדים - שעומדים דרך גדילתן.
דבר אחר: עמדים - שמעמידין את ציפוין.
דבר אחר: עמדים - שמא תאמר אבד סיברם ובטל סיכויין, תלמוד לומר עצי שטים עמדים שעומדים לעולם ולעולמי עולמים.
ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אליעזר בני עמי - מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו - מיום שנברא העולם עד סופו.
ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: ראיתי בני עלייה והן מועטין, אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן. - ומי זוטרי כולי האי?
והא אמר רבא: תמני סרי אלפי דרא הוה דקמיה קודשא בריך הוא, שנאמר +יחזקאל מח+ סביב שמונה עשר אלף! לא קשיא: הא דמסתכלי באספקלריא המאירה, הא - דלא מסתכלי באספקלריא המאירה. ודמסתכלי באספקלריא המאירה מי זוטרי כולי האי?
והא אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום, שנאמר +ישעיהו ל+ אשרי כל חוכי לו - ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו! - לא קשיא: הא - דעיילי בבר, הא - דעיילי בלא בר.
סדר הדורות:
1.
אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח. אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי,
רבי ירמיה אמר משום רשב"י. אם מדובר ברבי ירמיה שחי מאוחר הרי שאמר "משום" רשב"י, אבל לא שמע ממנו, ואם חי בדור הראשון יתכן אפילו ששמע את רשב"י עצמו. ראה "מתיבתא", הערה ד. ושם, שראוי היה הניסוח להיות: "... כך היה רשב"י אומר...". ונראה שזו אותה משמעות של "משום"
2.
ורבי יוחנן משום רבי שמעון המחוזי משום רבי יוחנן המכותי: כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה - מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח.
"רבי שמעון המחוזי" ו"רבי יוחנן המכותי" - כל אחד מהם מוזכר רק פעם יחידה בש"ס - בסוגייתנו!
כיון שרבי יוחנן אמר "משום" רבי שמעון המחוזי, והוא - רבי שמעון המחוזי - אמר "משום" רבי יוחנן המכותי, יש להניח שרבי שמעון המחוזי חי בדור של רשב"י, ורבי יוחנן המכותי חי בדור של רבי אליעזר [מרווח של 2 דורות בין אחד לחברו]
הערה: לא מוזכר הביטוי "אמר", אלא רק "משום"!
3.
אמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן, שנאמר +שמות כו+ עצי שטים עמדים.
חזקיה חי בדור הראשון של האמוראים והיה רבו של רבי יוחנן, ולכן בהכרח שמדובר שאמר בשמו של רבי ירמיה הראשון שחי בסוף תקופת התנאים והוא כנראה הכיר את רשב"י. ומשמע כאן שכל אחד מהם הכיר את רבו ושמע ממנו ישירות. והביטוי "משום" מתאים לתקופת התנאים למרות שהיה מתאים יותר הניסוח [שלא קיים בתקופת התנאים] "אמר חזקיה אמר רבי ירמיה אמר רבי שמעון בן יוחי"
3.1
ויש לציין ששתי המימרות האחרונות הם הלכתיים לעומת ההמשך שמדובר בענייני אגדה.
תניא נמי הכי: עצי שטים עמדים - שעומדים דרך גדילתן.
דבר אחר: עמדים - שמעמידין את ציפוין.
דבר אחר: עמדים - שמא תאמר אבד סיברם ובטל סיכויין, תלמוד לומר עצי שטים עמדים שעומדים לעולם ולעולמי עולמים.
4.
ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אליעזר בני עמי - מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו - מיום שנברא העולם עד סופו.
ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: ראיתי בני עלייה והן מועטין, אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן. - ומי זוטרי כולי האי?
מתאים למה שכתבנו בסעיף 3.
5.
והא אמר רבא: תמני סרי אלפי דרא הוה דקמיה קודשא בריך הוא, שנאמר +יחזקאל מח+ סביב שמונה עשר אלף! לא קשיא: הא דמסתכלי באספקלריא המאירה, הא - דלא מסתכלי באספקלריא המאירה. ודמסתכלי באספקלריא המאירה מי זוטרי כולי האי?
והא אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום, שנאמר +ישעיהו ל+ אשרי כל חוכי לו - ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו! - לא קשיא: הא - דעיילי בבר, הא - דעיילי בלא בר.
כיצד הגמרא מקשה מרבא ומאביי על רשב"י [אמנם הם דורשים את הפסוקים]?
5.1
הערה: צריך היה לגרוס "והאמר רבא"; "והאמר אביי" ["האמר" - במלה אחת] כדי לציין שמדובר בקושיה - כך שיטת רבנו חננאל בכל מקום, וכך הוא גורס גם כאן בסוגייתנו.
5.2
רבינו חננאל מסכת סוכה דף מה עמוד ב:
והלא אביי ורבא דאחרונים הן לגבי רשב"י ואיך מקשינן מדבריהם עליו אלא ללמדך המסורת שהיה בידם בדברי אביי ורבא כך היה בידי הראשונים בקבלה כהל"מ.
ואינם דבריהם שאלו הדברים וכיוצא בהן אי אפשר להאמר אלא בקבלה מן הנביאים ואלו הדברים שקיבלו מרבותיהם היו מגידין.
כלומר, בדברי קבלה כאלה ברור שאביי ורבא קיבלו מרבותיהם [מהנביאים] ולכן מקשים על רשב"י.
5.3
אבל עדיין נראה שקשה, מדוע לא הובאו הדברים בשם אחד מהחכמים שקדמו לאביי ורבא.
5.4
ואולי אפשר לומר בפשטות, שהלשון "והאמר..." כוונתו להקשות על האמורא [רבא; אביי] מדברי התנא [רשב"י]!
