סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 869
"ביצה שנולדה ביו"ט"
ביצה ב ע"א
מסכת ביצה עוסקת בדיני יו"ט. והתיו"ט בפתיחתו למס' סוכה מביא את הטעם שסדרו את מס' ביצה לאחר מסכת סוכה, משום שבסדר המשנה, לאחר שסידרו את העניינים של מס' פסחים העוסקים בענייני חג המצות, ונשאר לו לדבר על ענין חג הסוכות ושבועות, ובשבועות נשארו הדברים השייכים לכל יו"ט, וזוהי מס' ביצה, והוקדמה מס' סוכה לביצה, משום רוב המצוות שיש בסוכה. ובראשונים נקראת מסכת זו מס' יום טוב. ונהגו לקרוא למסכת ביעא ע"ש המילה הראשונה שבה המס' מתחילה, משום שביצה היא בלשון הקודש, ובארמית אומרים ביעא. והמ"א [או"ח סו"ס קנ"ו] הביא בשם המהרש"ל: כדי שלא יוציא אדם דבר מגונה מפיו, לכן הנהיגו לומר ביעא, שהוא פחות מגונה מאשר המילה ביצה. והאריך בזה בלקוטים שבתחילת מס' ביצה במשניות, ונודע לו מבנו של הגר"א שלא קיבל בזה את דעת המהרש"ל והמ"א שראוי שלא לומר ביצה, אבל מנהגם של ישראל כן לומר ביעא, ובמיוחד דוברי היידיש נוהגים לומר ביעא, ולדעת חלק מהאחרונים אין הקפדה איך לומר, ולדעת המ"א בשם המהרש"ל: יש להקפיד דווקא לומר ביעא.
(הרה"ג מיכל זילבר שליט"א)
