מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא
תענית ט ע"א
דף ט. יתיב ר' יוחנן וקא מתמה אמר מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא, ופירש"י וז"ל, ולא רמזה, משה באורייתא, שהחומש הוא יסוד נביאים וכתובים ובכולן יש סמך למצוא מן התורה, עכ"ל.
וכן יעוי' בספ"ג דיומא (לח:) דא"ל רבינא לההוא מרבנן וכו' מנא הא מילתא דאמור רבנן זכר צדיק לברכה, א"ל דהא כתיב [במשלי פ"י] זצ"ל, מדאורייתא מנא לן וכו', וכ' הת"י וז"ל, מדאורייתא מנלן, דליכא מידי דלא רמזה משה באורייתא כדאמרי' בתענית (ט.), עכ"ל ע"ש. וכן יעוי' בר"פ חלק בסנהדרין (צ.) במשנה דאלו שאין להם חלק לעוה"ב האומר אין תחיית המתים מן התורה וכו', ופירש"י דאפי' אם מודה ומאמין שיחיו המתים אלא "דלא רמיזא באורייתא" ה"ה כופר וכו' ע"ש. ועוד כה"ג רבות בש"ס "דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא".
אולם יעוי' ברש"י בפ"ג דיומא (לה:) בד"ה מיתיבי וכו' שכ' וז"ל, ומשום דלא רמזה משה באורייתא והילכתא הוו גמיר לה, אתא יחזקאל ואסמכיה אקרא וכו', עכ"ל ע"ש. וצ"ע הא ליכא מידי וכו'. וכן יעוי' בסנהדרין (פב:) דבאותו היום בעל אותו רשע ה"ה זמרי "ששים" בעילות, וכ' רש"י ששים, ואין לדבר רמז במקרא, עכ"ל ע"ש. ויל"ע כנ"ל.
