סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רב אשי הקדמון

סוכה כו ע"א


תנו רבנן: אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה, ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה. 
מאי טעמא? - 
אמר רב אשי: גזרה שמא ירדם. - 
אמר ליה אביי: אלא הא דתניא: ישן אדם שינת עראי בתפילין, אבל לא שינת קבע, ליחוש שמא ירדם! - 
אמר רב יוסף בריה דרב עילאי: במוסר שינתו לאחרים. - 
מתקיף ליה רב משרשיא: ערביך ערבא צריך! - 
אלא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: במניח ראשו בין ברכיו עסקינן. 
רבא אמר: אין קבע לשינה.

 

1.
מיהו רב אשי בסוגיה? אם אביי הקשה עליו. כנראה שמדובר ברב אשי הקדמון שחי מעט לפני אביי!

2. כמו בסעיף 1:
בספר "מנחת יהודה", עמוד עח-עט:

"אמר רב אשי גזירה שמא ירדם, א"ל אביי וכו'. והגרי"ב הגיה וז"ל נראה דהיינו רב אשי הקדמון, דאם לא כן איך יצוייר שאביי השיב לו. הא אביי שכיב קודם רבא כדאיתא [כתובות דף סה] וביום שמת רבא נולד רב אשי, כדאיתא [קידושין דף ע"ב ב].

הוא מביא את דעת הגרי"ב

3.
הוא מערער על האמור בציטוט שמובא בסעיף הקודם:

ובמחילה מכבוד תורתו גם בזה לא תיקן דאם הוא הקדמון והיה אבוה דרב חייא בר אשי שהיה תלמיד רב.
וגם הוא ר"א היה תלמיד רב. ואביי ודאי לא ראה אותו.

הוא טוען שרב אשי הקדמון היה מתלמידי רב ולא בתקופת אביי!

3.1
לאור זה וממקורות נוספים נראה דבר חדש: היו 3 - לפחות - חכמים בשם "רב אשי"! בימי רב; בימי אביי; בימי רבינא.

3.2
אבל בהמשך לדבריו:

ואביי היה קטן בימי רבה כדאיתא בברכות דף מז א] ורבה היה תלמיד תלמידי דרב. וגם הוא רבה לא ראה את רב ושמואל. ולא היה בדורם כמבואר בכתובות דף עג ב] ברש"י ד"ה "והא מתניתא וכו'" עי"ש.
ורבא נולד במות רב יהודה. ושם בברכות רבא ואביי הוו יתבי קמי' דרבה ושניהם קטנים היו.
והוא ענין רחב ואין כאן מקומו לבאר.

4.
הוא מוכיח שלא יתכן שאביי הכיר את רב אשי שחי בימי רב כך:

א. אביי היה צעיר בימי רבה רבו [ורבא היה עוד צעיר מאביי].
ב. רבה עצמו היה "תלמיד דתלמיד" [תלמיד של רב הונא שהיה תלמידו של "רב"] של רב ושמואל. כלומר, רב היה דור ראשון, ורבה - דור שלישי.
ג. ונניח ש"רב אשי הקדמון" היה תלמיד רב לכן:
ד. מסקנה: א+ב+ג > אביי לא ראה את רב אשי הקדמון. אולי הוא היה "תינוק" בימי רב אשי הקדמון!

5.
הוא מעלה טענה חשובה:

אבל ממה דאיתא "אמר ליה" אין שום ראיה, דיכול להיות דאביי פלפל עם רבותיו שהם היו ג"כ מתלמידי תלמידי דרב. ויש מקומות אין מספר בתלמוד שאיתא א"ל ולא ראה אותו. ואין כאן מקומו להאריך.
ועיין לקמן [סוכה דף לג ב] במש"ש וכן הרבה.

הוא טוען שהביטוי "אמר ליה" לא מעיד בכלל שמדובר בדו-שיח ישיר, ובהחלט יתכן שאביי דן עם רבה על דברי רב אשי הקדמון.

6.
ונראה להוסיף: יתכן שבכתבי היד היה כתוב "א"ל" וניתן לפתוח את ראשי התיבות ל"אמר לך" שבדרך כלל מקובל לפרשו שהגמרא אומרת שאותו אמורא [אביי] היה יכול לומר [לרב אשי] אבל באמת לא אמר לו באופן ישיר ואישי!

7.
אולם יש להעיר על כך שתי הערות:

7.1
הביטוי "אמר לך" מופיע בש"ס כאשר יש קושיה על אמורא, והאמורא מיישב את הקושיה על עצמו - שלא כבסוגייתנו שאביי הוא המקשה!

7.2
אם "עריכת הגמרא" התערבה עד כדי כך במבנה הש"ס הרי ניתן גם לומר, שאמורא מוקדם מיישב קושיה עליו מאמורא מאוחר כשעורך הגמרא משתמש בביטוי "אמר לך"

8.
על כמה עניינים לעיל ראה גם "מתיבתא", הערה לג.

9.
וראוי להוסיף: דברי רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן מובאים בסוגיה אחרי דברי אביי, הכיצד? אולי על פי מה שכתבנו בסעיף 7.2. ואפילו כשלא משתמשים בביטוי "אמר לך" כי לא מדובר בתירוץ אלא בקושיה. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר