פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"בפיל קשור כולי עלמא לא פליגי"
חילוק שהתגלה בחלום
סוכה כג ע"א
ב'מגן אברהם' (תקפו, ג) מבואר שלפי דברי הגמרא (קידושין לה, א) שהוקשה כל התורה לתפילין בפסוק "למען תהיה תורת ה' בפיך", הרי שכפי שבתפילין יש דין של "מן המותר בפיך" - שרק מה שמותר לאכול ממנו, מותר לעשות ממנו תפילין, כן הוא בכל התורה כולה. וב'מחצית השקל' שם האריך מאוד בביאור דברים אלו.
והקשה הגאון רבי שמואל לנדא בן ה'נודע ביהודה' (אורח חיים תנינא, ג), על דבריו מדברי הגמרא לפנינו שאמרו שפיל כשר לשמש כדופן לסוכה. והרי פיל איננו מן המותר בפיך הוא ועם כל זאת מותר לתשמיש מצוה לעשות ממנו דפנות לסוכה, ומה החילוק שבין שופר שהוא תשמיש למצות תקיעת שופר [ושלגביו סבור המגן אברהם שחייב להיות מן המותר בפיך] ובין דפנות שהם תשמיש למצות סוכה ושדינם נלמד מן התורה כמבואר לעיל (ו, א). ונמצא שלדברי המגן אברהם יש לפסול פיל שאין מן המותר בפיך, מלשמש דופן לסוכה, והיינו בניגוד לדברי הגמרא והוא נותר בצריך עיון.
בשו"ת נודע ביהודה שבהוצאת מכון ירושלים הביאו הגה"ה מכתב יד של הגאון רבי שמואל לנדא - בן הנודע ביהודה ושם הוא כותב כי "רבות בשנים אחר הדפסת הספר נתגלה לי לחלק בסברא", כי בשלמא בשופר ורצועות ושערות של תפילין שכל הווייתן הוא מדברים הראוים לאכילה שהרי אי אפשר לעשות שופר ותפילין כי אם מבהמה ובזה שייך לומר כי הקפידה התורה שיהיה מן המותר בפיך. מה שאין כן בדפנות הסוכה שנעשים על פי הרוב מעצים ואבנים שהם כלל לא ראויים לאכילה, בזה לא שייך לומר שהקפידה התורה שיהיה מן המותר בפיך. כי סתם דפנות אין הווייתן מדברים של אכילה.
ובהערות שם בסוף הספר הביאו דבר פלא בענין זה מספר 'ברכת משה' להגאון רבי משה קערנר מתלמידיו של הנודע ביהודה: "אכתוב דבר פלא אשר שמעתי מפה קדוש הגאון מהר"ש לנדא נ''י. ימים רבים הוקשה לו דבסי' תקפ"ו סס"א כתב הרמ"א שופר מבהמה טמאה פסול וכתב המג''א סק''ג הטעם דאיתקש כל התורה לתפילין כדאיתא בקדושין ל''ה ע"א. וא"כ איפוא איך מותר לעשות מפיל דופן לסוכה דהא דפנות ג"כ דאורייתא כדאיתא בסוכה ו' ע"ב. ואביו רבינו יחזקאל זצוק"ל בחלום דיבר בו "בני אל תתמה על החפץ דכל אלה עושין מבעלי חיים ואותן בעלי חיים צריכין להיות ממותר לפיך. מה שאין כן הדפנות הנעשים גם מדומם וצומח אין נופל בהם לומר מן המותר לפיך" ודפח"ח. שמעתי מפיו אור ליום ה' י"א אלול תקצ"ב והסי' סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך לפ"ק. למחרתו ספרתי דבריו לפני איזה מופלגי תורה הבאים לבקרני, ובלילה ראיתי לרבינו מהרי''ח בחלום והגדתי אלה הדברים לו. ענני "כתוב לך את הדברים אשר שמעת" ובבוקר השכם עשיתי כאשר צווני".
