הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"שינוייא דחיקא" [=תרוץ דחוק] 

יומא דף עג ע"א

כי אתא רב דימי אמר: בגדים שכהן גדול משמש בהן משוח מלחמה משמש בהן, שנאמר +שמות כט+ ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו - למי שבא בגדולה אחריו.
מתיב רב אדא בר אהבה, ואמרי לה כדי: יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו, כדרך שבנו של כהן גדול משמש תחתיו -
תלמוד לומר +שמות כט+ שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד - מי שראוי לבא אל אהל מועד. ואם איתא, מיחזא חזי! -
אמר רב נחמן בר יצחק: הכי קאמר כל שעיקר משיחתו לאהל מועד, יצא זה שעיקר משיחתו למלחמה.
מיתיבי: משוח מלחמה אינו משמש לא בארבעה ככהן הדיוט, לא בשמונה ככהן גדול!
אמר ליה אביי: אלא זר משוית ליה? - אלא, ככהן גדול - משום איבה, ככהן הדיוט - משום מעלין בקדש ולא מורידין...
יתיב רבי אבהו וקאמר לה להא שמעתא משמיה דרבי יוחנן. אהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו.
איכא דאמרי רבי חייא בר אבא אמרה ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו.
מתקיף לה רב פפא: בשלמא רבי אבהו - משום יקרא דבי קיסר, אלא לרבי חייא בר אבא נימרו ליה מימר: לא אמר רבי יוחנן הכי!
כי אתא רבין אמר: נשאל איתמר. תניא נמי הכי: בגדים שכהן גדול משמש בהן - משוח מלחמה נשאל בהן.

1.
רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ד הלכה כא:

משוח מלחמה אין בנו מתמנה תחתיו לעולם אלא הרי הוא כשאר הכהנים אם נמשח למלחמה נמשח ואם לא נמשח לא נמשח,
וכשכהן משוח מלחמה משמש במקדש משמש בד' כלים כשאר כהנים, מעלין משררה לשררה גדולה ממנה ואין מורידין אותו לשררה שהיא למטה ממנה, שמעלין בקדש ולא מורידין, ואין מורידין לעולם משררה שבקרב ישראל אלא אם סרח.

2.
כסף משנה הלכות כלי המקדש פרק ד הלכה כא:

[כא] משוח מלחמה אין בנו מתמנה תחתיו לעולם וכו'. בס"פ בא לו (יומא דף ע"ב ע"ג) יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו כדרך שבנו של כ"ג משמש תחתיו תלמוד לומר שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד מי שראוי לבא אל אהל מועד:

לגבי ההלכה הראשונה ברמב"ם הוא מביא את ההוכחה מהברייתא שמביא רב אדא בר אהבה.
ולגבי הדין השני ברמב"ם, שכהן משוח מלחמה משמש במקדש בארבעה בגדים [ככהן הדיוט] זה שלא כרב דימי.

3
המשך:

ומ"ש וכשכהן משוח מלחמה משמש במקדש וכו'. שם כי אתא רב דימי אמר בגדים שכ"ג משמש בהם משוח מלחמה משמש בהם ואותיבנא עליה מדתניא דברים שבין כ"ג לכהן הדיוט פר כהן משוח וכו' ומשמש בח' כלים וכו' וכולן אין נוהגות במשוח מלחמה
ואף על גב דשני שינויא דחיקא הוא

הגמרא מקשה על רב דימי ומיישבת. טוען ה"כסף משנה" שזהו תרוץ דחוק. וקצת קשה כי בדרך כלל "שינוייא דחיקא" נאמר על העמדה כאוקימתא מסוימת ולא על סברא. ואילו בסוגייתנו ה"דחיקא" היא כנראה בגלל שהתרוץ הוא מסברא ולא מלשון הברייתא. ואולי הוא מוכיח שזהו תרוץ דחוק בגלל מה שהוא מוסיף הוכחה מהמשך הסוגיה:

3.1

ובתר הכי אמרינן דאמוראי לא ס"ל להא דרב דימי
ואסיקנא כי אתא רבין אמר לאו משמש בהן איתמר אלא נשאל בהן איתמר

מכל האמוראים בקטע הנ"ל משמע שאינם סוברים כרב דימי. והוא לא מציין במיוחד את הברייתא שעליה אומרת הגמרא "תניא נמי הכי", ושמשמע ממנה שרק לגבי שאלה באורים ותומים כהן משוח מלחמה לובש שמונה בגדים, וממילא משמע שבשאר עבודותיו הוא עובד בארבעה בגדים - ככהן הדיוט, וכפסק הרמב"ם.

3.2
אולי הוא לא מציין את הברייתא כי היא מתייחסת במפורש רק לגבי אורים ותומים, ולגבי שאר העבודות נוכל להסיק רק מדיוק!
יוצא שדווקא ההוכחה מהברייתא הינה "דחיקא" ולכן ה"כסף משנה" מבסס על זה שהתרוץ הקודם היה דחיקא ובגלל זה הסיוע מה"תניא נמי הכי" מקבל חיזוק.