אִישִׁים
יומא עא ע"א
"אתי משלח, מצאו בשוק לכהן גדול, אומר לו: אישי כהן גדול! עשינו שליחותך. מצאו בביתו, אומר לו: מחיה חיים, עשינו שליחותו.
אמר רבה: כי מיפטרי רבנן מהדדי בפומבדיתא אמרי הכי: מחיה חיים יתן לך חיים ארוכים וטובים ומתוקנין".
במה דומים תלמידי חכמים לנשים? פירש רש"י: "שדומין לנשים - ענותנין ותשושי כח". ובבית הבחירה למאירי פירש: "שדומים לנשים, ר"ל בישיבתם בביתם".
כיצד מרומז בפסוק שתלמידי חכמים דומים לנשים ועושין גבורה כאנשים?
פירש רש"י: "אישים - לשון אשה, מדלא כתיב אנשים". לפירוש רש"י גבורתם של תלמידי חכמים אינה מרומזת בפסוק, וגם לא נתפרש מהי גבורתם. אלא שגבורת שקידתם ידועה, כדברי אביי במסכת כתובות דף סב ע"א: "הטיילין - בכל יום. מאי טיילין? אמר רבא: בני פירקי. אמר ליה אביי, מאן דכתיב בהו: (תהלים קכז, ב) שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא, ואמר רב יצחק: אלו נשותיהן של תלמידי חכמים שמנדדות שינה מעיניהם בעולם הזה ובאות לחיי העולם הבא, ואת אמרת: בני פירקי?!". ופירש רש"י: "והלא המקרא משבחן שאף נשותיהם מנדדות שינה מעיניהן".
אבל קשה, הרי המילה אישים דומה יותר למילה אנשים מאשר למילה נשים, האות נון נמצאת גם באנשים וגם בנשים, אך במילה נשים גם נשמטה האות אלף. ואם בהשוואת אישים לאשה בלשון יחיד עסקינן, הרי שהמילה אישים דומה יותר למילה איש מאשר למילה אשה. במילה אשה אמנם נשמטה האות נון שבמילה אנשים, אך תמורתה קיים דגש חזק באות שין, ואילו במילה איש נשמטה הנון לגמרי, כמו באישים, למרות היותה במילה המקבילה אנוש ובמילה איניש הארמית.
לכן יש לפרש שלשון אישים הוא דוקא מלשון איש, ומורה על חשיבות כדברי המדרש תנחומא בפרשת שמיני סימן ט: "אין אומרים איש אלא לאדם חשוב".
אלא שאמרו בזוהר פרשת תרומה דף קנו ע"א: "בחול בשעתא דמנחה תליא דינא בעלמא ולאו איהו עת רצון, אבל בשבת דכל רוגזא אתעדי וכלא אתכליל כחדא ואף על גב דדינא אתער אתבסמותא איהו". בשעת המנחה הדין שורה בעולם והחמה מאדימה, ואילו בשבת אפילו שעה זו הופכת לרחמים, משום כך בדוקא זו היא עת רצון, המרצה אפילו את ההופכי אליה. ובאדרא רבא אמרו שמשום כך אומרים בצלותא דמנחה בשבתא את הפסוק (תהלים סט, יד) וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן.
וכך הוא בתלמידי חכמים, להיותם נדמים לנשים כפירושי רש"י והמאירי, ולמרות זאת עושין הם גבורה כאנשים, דוקא משום כך נחשבים הם ל'גברא בגוברין' (מסכת ברכות דף לא ע"ב) ולכן מכונים הם בפסוק "אישים".
ובזה מבוארים דברי רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא בפרקי אבות: (פרק ב משנה ה) וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ. שהרי קשה, אותו אדם שאליו פונה המשנה הריהו כבר איש, וכיצד יכול מקומו להיות מקום שאין בו אנשים? ומדוע עליו להשתדל להיות איש, הרי כבר הוא איש! ואין לפרש שישתדל ללכת למקום שאין בו אנשים ולהיות שם איש, כי אם כן הלשון היה צריך להיות להיפך: הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ בִּמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים. אלא שגם אם אינך איש חשוב וחזק, ודומה אתה לנשים, בשעה ובמקום שיש צורך להתחזק – אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ (איוב לח, ג).
